אז אחרי כל הציפיות שעלו לגבהים פסיכיים, ואחרי צריכת תכנים מסוגים שונים, סופסוף (!) היכרתי מישהי שאוהבת דיגדוגים!
זו תחושה עוצמתית יותר מלחכות לתוצאות של הטסט, או לאייפון הבא (לחובבי הז'אנר) או לסרט הבא של שר הטבעות (גם לחובבי הז'אנר)- זה גרם לדופק שלי להעלות ממוצע למשך תקופה מאד ארוכה עד הפגישה איתה. המחשבה על איך זה יהיה ומה נעשה ומה נגיד לא הלחיצה אותי אלא ריגשה אותי בטירוף. ממקום של לא להיות מסוגל אפילו להקליד את המילה דגדוגים על המקלדת וממש לרעוד פיזית תוך כדי, למקום של עוד רגע להיפגש עם בת אדם אמיתית שמתחברת לפטיש הנדיר הזה... קשה לתאר במילים את העוצמה.
אחרי שיחות ארוכות ושיחות וידאו ותחלופה שובבה של רעיונות, יצאתי לדרך... מכירים את זה שאתם מרוכזים כל כך במשהו תוך כדי נהיגה (בטוחה כמובן, בלי שטויות...) ואתם כמו לא שמים לב שעברתם עכשיו 30 קילומטרים? זו היתה החוויה שלי בדרך.
הלב דפק, הפנים סמוקות והידיים מזיעות (סתם בקטע נורמלי- אין לי הזעת יתר 🙃) והראש על אלף קמ״ש....
קבענו אצלה כי לי היה אוטו ולה היה מקום, וכמובן החלטנו שיושבים קודם על קפה, מדברים ושוברים את הקרח.
פתחה לי את הדלת הבחורה שלמדתי להכיר דרך קול ווידאו ותמונות, אבל המחזה הכל כך אמיתי שנגלה לפניי היה עילאי. זה להבין שמשהו קורה מבלי להבין שמשהו קורה. זה היה המיינד-סט. כזה מטורף.
והדבר שהכי העיף לשנינו את הסכך- שנינו לא מוזרים. שנינו לא הזויים או מטורפים או כל מושג אחר שעלול היה להעיב על המציאות. שנינו אנשים רגילים לחלוטין, מנהלים שיחה ותקשורת רגילה ונורמלית, ו-happens to be ששנינו אוהבים דגדוגים. פשוט ככה :-)
כלומר- הכי טבעי בעולם. בלי מניירות או זיקוקים לא מציאותיים.
מיותר לציין אבל חשוב לציין שהיתה משיכה מטורפת וכימיה שנוצרה מיד כשהתחלנו לדבר ולשבת לשתות את הקפה ולספור את הדקות עד הקשירה הראשונה.
אני יודע שמסקרן לשמוע יותר על החלק האומנותי עצמו, אבל בסוף כחוויה ראשונה היא היתה באמת מאד טובה במיוחד לאותה תקופה ולאותו סטטוס של התחלה של חקירה ראשונית על מה זה בכלל לעשות את זה באמת. היה כיף, היה מענג ומהנה אבל זה גם היה יחסית תמים...בדיוק מה שהיינו צריכים להתחלה. (גם אני הייתי הראשון שלה)
תכלס אם יש לי מסר לאוהבי הדגדוגים או הסקרנים שקוראים את זה- תחקרו, תגלו, תחוו- יש המון כמונו, וזה בסדר 😇
במעבר חד- אני אכתוב כמה מילים על מה הופך את זה לבדסמי כדי לתת תחושה של הבנה קצת יותר מעמיקה למי שלא מכיר.
אם יש משהו משותף למי שמתחבר לזה, זה שאנחנו רוצים את זה הארדקור. כן, ברור, לא באמת כולם וכולן ולאו דווקא תמיד- לפעמים גם הטיזינג השובב הזה של לדגדג קצת תוך כדי משהו- זה אדיר, אבל בגדול- האינטנסיביות שבזה מבורכת ורצויה.
לקחת את אותה מדוגדגת, להפשיט אותה, לקשור אותה יד יד וקרסול קרסול, לדאוג שהיא תבין מה הולך לקרות, ללחוש לה באוזן כמה שהיא רגישה וכמה שאני הולך לדגדג אותה ולגלות את כל המקומות הרגישים שלה, להעביר עליה נוצה שלא עושה כלום ואז עם אצבע אחת או שתיים להפתיע אותה עם דגדוג מתפרץ וממזרי שמעיף אותה, לחזק קשירה, ליישם איזה חסך חושי של כיסוי עיניים או אוזניים, להלביש גאג, לקשור בפוזיציות מגבילות יותר, להביא לאורגזמה דגדוגית, להרוס לה אותה עם דגדוגים, לשמוע את הצחוק הבלתי פוסק שלה ולהמשיך לדגדג, לגרום לה לגמור עוד ועוד, להעביר מברשת שיער קטלנית על כפות הרגליים או להשתמש בטפרים של תחפושת על הצלעות שלה- זה מה שאנחנו אוהבים 😈