מכירים את זה?
בטח ראיתם את זה באיזה סרט או שניים, או אפילו השתמשתם בו כאמצעי להחזקת הראש והידיים (כמו הייעוד שלו במקור) כדי שתוכלו להעניק ספנקים או דברים שובבים אחרים. המתקן הזה מעץ שיועד בעבר להענשה (טוב אני בכלוב, על מי אני עובד...הענשה זה גם דבר חיובי!), ובכל זאת- הוא עבר הסבה מטורפת מזה-
לזה-
ולזה-
וגם לזה-
ובכן- אחרי אינספור צפיות בפורנו דגדוגים ופינטוז על המכשיר הזה- חוויתי את הסטוקס מקרוב לראשונה בחיי ממש לא מזמן. גם כמדגדג וגם כמדוגדג.
הרשמים- ברגע שסיימתי להתקין את הסטוקס על קרסוליה של המדוגדגת שלי, לקחתי צעד אחורה והתרשמתי.
המחשבה הראשונה שעברה לי בראש היתה - וואו, כמה שזה סקסי בטירוף. נזלתי מבפנים למראה כפות רגליה הנתונות בגרביונים משיים וחלקים, בתנוחה שלא מאפשרת לה תזוזה אמיתית, ובעיקר, העובדה שזה גורם לחוסר אונים מוחלט למגע המדגדג של הידיים והפה ושלל האמצעים שעומדים לרשותי.
בניגוד לקשירת איקס פשוטה למשל, שאמנם גם היא יכולה להיעשות כך שאין תזוזה כמעט בכלל, משהו בתנוחה ובמכשיר המיוחד הזה שהחזיק את רגליה איך שהחזיק- היה אחר.
מידת החשיפה של כפות הרגליים, מידת חוסר האונים שלהם וחוסר האונים שנוצר מהשימוש בסד (שבמקור בכלל מיועד לראש ולידיים, אבל ברור שהסבנו אותו לטובתנו, אם כי הגוף שכב מעט נמוך מדי ביחס לחורים, ולכן התנוחה היתה עוד יותר קשוחה), היה מושלם כל כך.
השיטה האהובה עליי היתה כל כך מושלמת ליישום- טיול ארוך על כפות הרגליים הרגישות כל כך שלה, לאט לאט, בנחת, בעדינות מרובה וממש בנונשלנטיות, מבלי שהיא תוכל לזוז אפילו מילימטר הרחק ממני.
מברשות השיער היו קטלניות עבורה. הוצאתי ממנה תגובות שלא הוצאתי בקשירות אחרות.
גם הטוסיק שלה היה זמין, והמותניים והבטן ובתי השחי היו גם הם חשופים ומתוחים יותר מהרגיל.
דמיינו שאתם שוכבים על הגב והטוסיק, הרגליים נתונות בתוך הסטוקס גבוה, כך שהגב התחתון נוגע לא נוגע במזרן (לכן, זה לא היה מקטע ארוך...), והראש על כרית נפרדת ומעט נמוך מהגב, כך שסך הכל הגוף די מתוח לאחור.
כמה שלא הבנתי את המשמעות של זה עד שלא הרגשתי את זה על עצמי. המדוגדגת הזו נהנית במיוחד להחזיר לי, ומסתבר שלמרות שאין לה ניסיון בכלל, היא מדגדגת על.
ההבנה של איך זה מרגיש מהצד שלה התחוורה לי מהר מאד ובצורה מאד מאד מאד משמעותית...
יש קשירה ויש סטוקס. כמעט בכל קשירה יש איזשהו wiggle room . גם אם לא כל הזמן, תמיד יש איזו אפשרות להזיז משהו ולברוח, גם אם זו רק תחושה ובפעול אין באמת איך לברוח.. אבל זה שכפות הרגליים מוצגות שם לראווה, חשופות, מכל הצדדים, בלי שום זווית שלגוף נוח להשתמש בה כדי לנוע...מושלם.
עכשיו נשאר לקשור את הבהונות לאחור, ולדגדג ולדגדג ולדגדג...
וכבונוס- תראו איזה רעיון מקורי יישמו פה :)