לפני 3 חודשים. 23 בדצמבר 2024 בשעה 21:51
היום בבוקר עצרתי רגע להסתכל על הכלבה שלי. היא שכבה שם, באמצע השמש, עיניים עצומות למחצה, ובדיוק כשחשבתי כמה היא רגועה, היא פלטה את הנשימה הכי מסופקת ששמעתי אי פעם.
וזה הכה בי – כמה מעט צריך כדי להיות מאושר.
לא פידבקים, לא משימות, לא מטרות עתידיות. רק קרן שמש, אדמה מתחת לרגליים ורגע שבו אתה נושם עמוק ומרגיש את העולם עוצר.
אולי זה מה שאנחנו צריכים יותר – למצוא את הקרן שלנו, לשכב רגע, לנשום, ולהיות פשוט פה.
