יומן של רגעים

היא מוותרת בכל פעם שנתקלת במכשול או אתגר קטן וזה השפיע עלי המון ועיצב אותי בתור אדם.

זאת אמא שלי.

באתי לכאן כדי לפרוק, אבל אני בעצם מבין שזה יותר עמוק ממה שחשבתי.

מאז שהייתי ילד, היו מגנים עלי בתוך בועה ולא נותנים לי להתמודד עם שום אתגר, אם זה בלימודים, או בחיים האישיים.

בהיותי ילד, הייתי צמא למישהו שיילמד אותי איך להיות מבוגר אמיתי ולא כמו ההורים שלי שרק שאפו שאקבל מינימום 80 בכל מבחן ושום אספקט אחר לא היה חשוב.

אני לא חושב שיש לי mommy issues, אלא סה"כ הבנתי את דפוסי התנהגות שהשפיעו עלי והיום אני לוקח עליהם אחריות ומחליף אותם בדפוסים חדשים של אדם בוגר.

הקושי הוא התסכול שאני חווה לעיתים תכופות כשאני נמצא איתה, כשהיא מספרת לי על ההתמודדויות שלה בעבודה, בתחום הבריאותי והנפשי שלה. קשה לי לשחרר את העבודה שקשה לה ולי היום קל להתמודד עם הדברים האלה.

זה נכון שאני מעדיף גם לוותר לפעמים כשאני נתקל במכשולים ואתגרים, אבל בזכות זה שהבנתי מאיפה זה מגיע, אני מקבל מוטיבציה להיות עם "ראש בקיר" עד שהבעיה נפתרת.

זה ה ted talk שלי עד הפעם הבאה