(כן, זה היה אתמול, אני יודע, sue me).
כאדם בספקטרום האוטיסטי, שמנסה להתמודד עם הקשיים שיש בעולם הזה ובי, ושמנסה לעבוד על תחומים שאותם זנחתי במשך הרבה זמן, אני לא יכול להדגיש עד כמה בדס"מ עזר לי בתחום החברתי.
לפני שעוד נפתחתי למשיכה שלי לבדס"מ, כשעוד התביישתי מהמשיכה שלי לשליטה נשית, הייתי אדם מאוד סגור, מאוד מרוכז בלמידה, מאוד דואג כלפי איך אחרים חושבים עליי ואיך העתיד שלי יראה. הייתי בתקופה שבה המצב הנפשי שלי היה מאוד ירוד, תקופה שבה לא הצלחתי להתפתח כבן-אדם, לא מסוגל לצאת מתוך הקופסה שבה הייתי.
אחרי שנפתחתי אל המשיכה שלי, נהייתי אדם יותר פתוח, יותר חברותי, יותר מעורב במפגשים, בין אם זה במאנצ'ים או במסיבות, יותר משוחח עם אנשים, יותר דואג לבריאות שלי, ויותר מודע למצב שלי ביחס לסביבה.
אני קראתי כמה מאמרים שמציעים קשר בין נוירודיברסיות לבין משיכה לקינק או בדס"מ, אולם אני לא ממש רוצה להיות תלוי בהם בגלל הבעייתיות של מאמרים כאלו. אני כן מרגיש שיש קשר בין המשיכה שלי לבדס"מ, ובפרט לנשלטות, לבין ההתנהגות שלי לאור האוטיזם, בין אם זה ציות לחוקים, משמעת, אכפתיות, ורגישות. יכול להיות שאין באמת קשר, אולם זה משהו שמחבר לי את כל הנקודות וגורם לי להסתכל על זה בצורה קצת יותר ברורה.
הדרך שלי בתחום החברתי, ובכלל בתחומים אחרים שהזנחתי למשך השנים, היא עדיין ארוכה. למרות שהבדס"מ עזר לי להשתחרר יותר ולעבוד על עצמי יותר, יש לי עדיין הרבה מה ללמוד והרבה מה להכיר, להיות מסוגל להיפגש מדי פעם עם אנשים ספציפיים, לנסות לפתח (אולי) מערכת יחסים. לפעמים זה מפחיד אותי, לא יודע אם אני יכול לעמוד במשימה הזו, למרות שאני מנסה להשקיע בה כמעט כל יום.
אני שמח שאני התחלתי את התהליך הזה. אני שמח שהצלחתי להכיר את העולם הזה. אני שמח שאני מצליח לצאת מתוך הפחדים שלי ולהיות מי שאני מבלי להרגיש בושה או חשש. אני רואה את עצמי מתקדם הרבה במקום הזה, ואני מקווה למצוא בעולם הזה את האנשים שיהיו לצידי ויעזרו לי בקשיים שאני עובר איתם כאוטיסט.