אתמול צפיתי בסדרה Adolescence, שאם לא בא לכם ספוילרים אז הפוסט לא בשבילכם
אבל לדעתי אחת הסדרות היותר טובות שראיתי לאחרונה, מסובכת, מורכבת, ומציבה לנו מראה - גם בעולמות השליטה
הסיפור שלנו מתחיל מתחיל בילד תמים (לכאורה) שוטרים פורצים לביתו, לוקחים אותו לחקירות ומאשימים אותו ברצח של ילדה
בפרק הראשון מאוד קשה שלא להזדהות עם הילד ולהאמין לו שהוא לא עשה את זה, גם כאשר מראים לנו את הסרטון שלו דוקר את הילדה שוב ושוב ושוב
המוח הולך לכיוון של זה באמת הוא? אולי מישהו התלבש כמוהו? זה ניראה מנותק מאוד מהתמונה של הילד החמוד שמוצג לפנינו.
בפועל אם מתבוננים נכון בהמשך הסדרה לעומק, ניתן להבחין בבירור שג'ימי פסיכופט, מחושב, אינטליגנט, לא מביע אשמה או חרטה
ולדעתי נתון מדהים שכדאי שתחשבו עליו, אחוז הפסיכופטים באוכלוסייה הכללית נאמד בין 1-2%, כלומר אם נעריך שבתיכון של הילד שלכם יש 400-800 תלמידים נגיד שיש איתו 4-8 פסיכופטים.
תנו לי לעצור כאן רגע, פסיכופטים כשל עצמם הם לא בדיוק בעיה, להיות פסיכופט לא אומר שאתה הולך לרצוח אנשים, יש למעשה הרבה פסיכופטים שמתפקדים בחברה
אנשים שנראים לכם נורמטיבים ואולי עובדים אתכם ביום יום, להגיד שג'ימי רצח את הבחורה בגלל שהוא פסיכופט זה קל מדי, והסיפור יותר מורכב מזה.
בפרק עם הפסיכולוגית אנו נחשפים בפעם הראשונה לאיך המוח של ג'ימי עובד, וזה אולי הפרק הכי עוצמתי בסדרה,
לג'ימי חוץ מהיותו פסיכופט יש מספר בעיות שבחלקן אני אגע, בעיות שהצירוף של כולן הפכו אותו לפצצה מתקתקת.
הבעיה הראשונה של ג'ימי, זה עם הזהות שלו כגבר, מה זה אומר, והחוסר יכולת שלו להתמודד עם סמכות נשית, הוא בז לה.
כשאישה מאתגרת אותו - הדמות שהוא בנה לעצמו נשברת, הדמות שכל פסיכופט ממוצע מאמץ לעצמו כדי להסתיר מהעולם את מי שהוא באמת כי הוא מבין עוד מילדות שאחרים לא יבינו.
אותה דמות של הילד התמים שלא מבין מה כולם רוצים ממנו.
ניתן ליראות זאת במספר נקודות אבל אני מעוניין להתעקב על אחת ספציפית,
כשהפסיכולוגית מסמנת לשומר ללכת אחרי ההתפרצות עצבים האחרונה של ג'ימי (33:27)
פה קורה משהו מעניין, ג'ימי מרגיש את הצורך להפגין דומיננטיות גברית ומנסה להפחיד את הפסיכולוגית (בהמשך הוא גם יורד עליה שהיא פחדה ממנו)
זו נקודה מעניינת מאוד, כי זה מה שגרם לו לרצוח את הנערה בסיפור, נחזור לזה.
בעיה נוספת של ג'ימי, זה הדימוי העצמי שלו, הצורך שלו באישור, לדעת שאוהבים אותו, לדעת שהוא טוב מספיק
בעיה שאני חושב שלא מעט מהאנשים בכלוב יוכלו להזדהות איתה
במקרה זה הוביל לשיחה מעניינת וספונטנית עם ברבי
Barbi:
הפריע לי הסיבה שהוא עשה את זה
כאילו מה זה כי אני מכוער חחח
Abusive:
חחחחח באמת?
מה הפריע לך בזה
זה מאוד מעניין
זה אולי בין הדברים הכי מעניינים
Barbi:
לא יודעת בא לי איזה סיבה מעניינת לפחות
מראה?
Abusive:
לא
ברבי, הוא ממש לא מכוער
זה מוזר..
ברבי את הולכת בעולם בתחושות דומות
אולי לך זה נשמע משעמם כי את מרגישה כמוהו ולא הולכת ורוצחת אנשים
התגובה הראשונה שלי הייתה צחוק, לא כי ברבי לא חכמה, להפך היא מאוד חכמה
אבל מהנקודת מבט שלה, התסכולים של ג'ימי נראים סטנדרטים, יומיומיים, זה משעמם.
האבסורד הוא שגם ברבי וגם ג'ימי שניהם לא יכולים ליראות את עצמם כפי שאחרים רואים, הצורך בולידציה, הצורך שיראו אותם,
קיים בשניהם אבל מתבטא בדרכים שונות.
בניגוד לברבי, ג'ימי דורש ולדיציה, הוא לא יוותר עליה, הוא אובססיבי בשבילה, אז למה זה גרם לו לרצוח..?
בפועל ג'ימי לא תכנן לרצוח אותה, זה לא מה שהוא "התכוון" שיקרה.
ג'ימי בנקודה החלשה של הנערה בסיפור הרגיש שהוא מעליה, הוא הציע לה לצאת, היא סירבה, ואז צחקה עליו באינסטגרם מול כולם
האובססיה של ג'ימי והחוסר יכולת שלו להתמודד עם דחייה ועם אישה חזקה ממנו, דחפה אותו למקום של להפגין "דומיננטיות גברית" בדיוק כפי שעשה עם הפסיכולוגית
הוא רצה להפחיד אותה, מי היא חושבת שהיא הכלבה הזו? היא יותר טובה ממני?
הוא עקב אחריה, איים עליה, וכשהיא התייחסה אליו כמו אפס ודחפה אותו הוא לא עמד בזה ומכאן הסוף ידוע.
האם ג'ימי אשם? ברור
האם הנערה מתוארת כמישהי שמתנהגת בביריונות / bitch? כן. וזו נקודה ששווה להתעקב עליה, כי כן - מותר לבני אדם להתנהג כמו ass holes מבלי שירצחו אותם.
מי באמת אשם?
למעשה הסדרה באה להציג לנו את האמת הקשה מול הפנים,
מערכת החינוך - בתי הספר שאתם שולחים אליהם את הילדים שלכם לא יודעים באמת מה עובר להם בראש ואין להם יכולת אמיתית לשמור עליהם
ילדים זה עם אכזר עם הבנה מועטה להשלכות של מעשיו, לא רק של ג'ימי, של כל הילדים בסיפור, ההתנהגות שלהם, וחוסר היכולת של המורים להתמודד עם כיתות גדולות ולדעת מה קורה עם כל תלמיד.
האם אתם באמת יכולים להגיד לי שזה לא המצב בבתי הספר היום בכל מקום?
ההורים - הוריו של ג'ימי מתוארים כאנשים טובים שהצרה הזו נפלה עליהם משמיים, אבל בפרק האחרון אנו נחשפים אל החשבון נפש שהם עושים,
הם תוהים עם עצמם איך יצא להם ילדה מלאך וילד שטן, אבל האמת היא שאולי הסיפור הוא שכשאתה לא נוכח בגידול של הילד שלך, שולח אותו לגן חיות במשך כמה שנים ברצף, אתה למעשה משחק רולטה, כי הילד קופסה שחורה ואתה לא יודע מה אתה תקבל בסוף הדרך.
בסוף יש אמת אחת ואמיתית, החיים זה סטטיסטיקה וכולנו מהמרים,
אתם רוצים שזה לא יקרה אצליכם? תהיו שחקנים יותר טובים, אל תשחקו על בליינד כי אף אחד לא ידאג לאינטרסים שלכם יותר טוב ממכם,
זה אמנם לא יבטיח שזה לא יקרה לכם, אבל זה בהחלט ישפר את הסיכויים ואולי זה מה שכולנו יכולים לעשות בעצם.