תמיד אהבתי להבין איך צעצועים עובדים
אולי יותר מדי, הבעיה שרובם מגיעים רק עם פונקציה אחת
כמה אפשר ללחוץ על הכפתור בשביל לשמוע אותו צליל, מה יקרה אם אפרק אותו? עדיין ישמיע קול?
זה לא כל יום שאני פוגש צעצוע זחוח, כזה שחושב ששווה ממך, שמגיע לו טוב יותר, לא מודע שהוא צעצוע, אבסורד לא? דמיינו לכם שהבובת ברבי שברשותכם טועה בהבנת החשיבות של עצמה ומתחצפת?
היא מגיעה עם חוקים על איך עובד העולם, חוקים שהיא חושבת שמגנים עליה שנותנים לה ביטחון, משמעות ואת הערכת השווי שלה עצמה
מתסכל אותה אנשים שלא חיים לפי אותם תבניות, שופטת אותם כבינוניים, אלו שלא מצליחים בזכות עצמם, נעזרים באחרים או שלא שואפים לטוב ביותר בצורה הנכונה ביותר
ומי מגדיר את כל זה אתם שואלים? היא כמובן
והיא פוגשת אותי כזה שחי מחוץ למסגרת של מה שהיא מגדירה הדרך הנכונה, זה מעצבן אותה, אתה לא טוב מספיק, לא חכם מספיק, אתה כישלון, מגיע לי יותר טוב היא רוטנת
אז תגידי.. אם את כל כך חכמה, איך את לא רואה שהיחידה שמוגבלת מהחוקים שלך זו את, הא?
ואם את כל כך טובה, איך זה שאת נכשלת למצוץ לי את הזין בלי שיניים וכל פעם שואלת שוב ושוב אם הפעם היית טובה??
ואם את כל כך חזקה ועצמאית, למה את כבר מגיעה אלי יומיים כדי שאשבור וארכיב מחדש?
אני יודע למה, כי את אוהבת את ההרס העצמי שלך יותר משאת שונאת את הרעיון של הקיום שלי
ואני לא אכפת לי, אני רואה אותך כמו מה שאת,
אולי יותר טוב ממה שאת רואה את עצמך, את אולי עדיין לא מבינה את זה אבל זה שאת באה אלי זה אני עוזר לך להיות טובה יותר, הורס את הכלוב שבנית את לעצמך
תביני, חוקים זה משחק של טיפשים, ביטחון עצמי לא נובע מתבניות וחוקים,
הוא נובע מהיכולת להיות חזקה - בלעדיהם
אז למה אני חושב שניפגש שבוע הבא?
איזו עוד ברירה יש לך?