אני לא מבינה.
למה נראה לך שאשלח לך תמונות חשופות שלי עוד לפני ששוחחנו אפילו בטלפון?
מה גרם לך לחשוב שגופי הוא כרטיס הביקור שלי, לפני שזכיתי לראות את הפנים האמיתיות שלך?
למה נראה לך שאפגש איתך לסשן של שליטה לפני שניסיתי להבין מול מי אני עומדת?
לפני שדיברנו לעומק, לפני שראיתי אם יש שם בכלל עומק.
אם אתה יציב רגשית. אם אתה מבין מה זו החזקה אמיתית.
אם אתה באמת שולט או פשוט גבר שמחפש פורקן דרך עטיפת מיתוג חלולה בשם "BDSM".
כי אתה אולי רואה תמונה,
אבל אני- אני רואה אותך. דרך המילים. דרך הדיבור. דרך השתיקות.
ואני יודעת לזהות מניפולציות מקילומטר.
אני מריחה חוסר יציבות עוד לפני שהוא מתפרץ.
ואני לא מחפשת גבר שלוקח שליטה בכוח.
אני מחפשת מישהו שמספיק יציב כדי שאוכל לרעוד בתוכו.
אני לא מתנצלת על זה שיש לי גבולות.
אני לא מתנצלת על זה שיש לי עומק.
אני לא מתנצלת על זה שאני לא מתמסרת בקלות- כי כשההתמסרות שלי מגיעה, היא טוטאלית.
היא נדירה.
היא מתנה.
אז כן, אני מאוד אוהבת כאב.
אבל לא כל אחד ראוי להכאיב לי.
אני צריכה לדעת שאתה רואה אותי.
שאתה יודע להחזיק את מה שאני מביאה איתי.
שאתה מסוגל לקחת אחריות, לא רק על ההנאה שלך- אלא גם על הרגש שלי, על הביטחון שלי, על הגוף שלי.
אני מבינה שגברים היום התרגלו לקיצורי דרך.
להמון נגישות. להמון סיפוק מיידי.
אבל אם אתה רוצה חוויה שטחית- תמצא את זה בכל אפליקציה.
אם אתה רוצה חוויה עמוקה- תבין שהיא מתחילה מהנפש.
מהשיחות הקטנות. מהשקט. מהסבלנות. מהאמון.
מהאינטימיות.
אז כן, תתאמץ.
תשקיע.
תראה לי שאתה רואה אותי. שאתה באמת רוצה לדעת מי אני.
תהיה מוכן להיות פגיע, כמו שאתה מצפה ממני להיות עירומה.
ואם תדע לעשות את זה?
אז אולי, רק אולי,
אני אתן לך לגעת בי כמו שאני באמת אוהבת.
וזו תהיה חוויה שלא תשכח בחיים שלך.