שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

חלומות מושלגים

''כמו פתיתי שלג נמסים
אל מול מראה קפואה
התעוותו ודהו
הדמויות , הפנים
לא נותר דבר
שיכחה עמוקה
ואין בלתה ''
לפני 18 שנים. 5 במרץ 2006 בשעה 5:04

רוצה לחשוב על משהו, שיחזיק אותי עירנית ודרוכה בעבודה...
מצפה?
כן, זו המילה..מצפה..
חיוך..

בטוחה שרוצה?
לשון עברת נחפזת, נבוכה על זוג שפתיים עדינות, מלאות
סומק פושט בצווארה
כן, רוצה.

חכי לי עירומה,על השולחן או על הספה
רגליים מפושקות חזק
כיסוי לעינייך בלבד

צוחקת
רוצה..ולא רוצה..
יכול לשמוע את הלמות לבה
את ההורמונים הגועשים בדמה
הולך,
חוזר

נו? חיוך..למה את מחכה?

מקלפת לאט את בגדיה
מה אתה מחזיק מאחורי גבך?
עוד רגע תדעי.

מתיישבת עירומה על השולחן
קווצות של אור השמש שכמעט עלתה
מלטפות את קווי המיתאר של גופה.

מביט בה, שולח יד אל פיה..
מתוק..חמצמץ..מה זה?

אוף, כמה שאלות.
תטעמי.

תותים?
כן, רוצה עוד?

מחייכת
גופה מצומרר

מלטף.
היא לא רוצה כיסוי עיניים
חזקה.

מביט בשיער המטופח
נוגע לאט..
מחליק יד על פניה
תות נוסף מוצא דרכו אל פיה
אל תוך שפתיה

יודע..
שהייתה רוצה להרגיש עכשיו
חסרת אונים
נתונה לחסדיי..כביכול
שאקשור אותה, אולי
ואז
אענג

עבד לתשוקותיה..

עומד מאחוריה
מלטף את פיטמותיה
חזה מזדקר
מעביר יד קרירה על כל גופה
הממממ
הייתי מטפטף עכשיו חלב של נר
וטועם
לוגם
אותה

היא מחייכת חיוך מתפנק
מחבק אותה.

כשהיא מתלבשת במהירות
אחרי המקלחת
מכפתרת את החולצה
אני חושב
שבא לי להיות כמו זבוב על הקיר
במקום עבודתה
או עדיף
יתוש
שאוכל לטעום אותה.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י