למשש את הדופק שרץ ושועט בך
להרגיש את התמונות שנרקמו בך
ולטעום את הדם המפעפע בך.
לשלוח חרב ולדעת
שאת יכולה
ורוצה
יותר ממוכנה
יותר מדי זמן המתנת בציפייה
ואת פותחת ספרי ילדות
דפים צהובים
תמונות רצות לך בראש
לא, אני לא יכול להחזיר אותך לעוגן הבטוח
לחיק החמים
אני יכול לתת לך
את עצמי.
לקבל אותך .
לאגד חלום בתוך חלום
למזוג אותי אלייך
דם כמו יהלום
כילא יעזור כמה אלקק את פצעייך
את דמעותייך
בסוף היום
את תרצי רק להיות בזרועותיי
להרדם
רגועה, ענוגה, מסופקת, נערצת, אהובה.
להתעורר אל מחר בטוח.
הלא ידעת אהובתי?
אין שום דבר בטוח.
אם נרשה לדברים להיות ברורים, אפרוריים
ניבול לצידם
החיק ירגיש חמים ונוח
ביצה של כלום
עד שלא יישאר דבר.
לא את.
לא אני.
סתם.
עוד שיגרה.
עוד יום.
אני לא מרשה לך ליבול .
תפרחי בחיקי
תצרחי
תשתוקקי
תבעטי
תייללי
תשרטי
תאהבי
את שלי ולא שלי.
אני לא תמיד שלך.
לא מרשה לך ליבול.
תפרחי.
וכן, זו פקודה.
צו הלב.
את מתעוררת? או עדיין חבוקה בחוטי השינה שלך..?
לפני 18 שנים. 6 במרץ 2006 בשעה 16:27