''היום..היום נעשה משהו מיוחד''
אולי לא?
אולי נעשה בכל יום משהו אחד קטן מיוחד; נתבל כל יום ויום במשהו מיוחד, כזה שישאיר לך ולי טעם של עוד שנייה לפני ש-רצים ליום-יום, כזה שנרדמים איתו חבוקים בלילה עם חיוך.
ולא נחכה לימים מסויימים כדי לעשות 'משהו מיוחד'.
אני, אני בכלל לא רוצה משהו מיוחד. הרי תמיד זה יוצר רעב לעוד, והרעב הזה, בימינו לא חיובי. סתם תאוותני, חומרי, כמעט בהמי.
אז בואי לא נעשה משהו מיוחד היום, טוב?
תני לי להסתכל לך לתוך החלומות. רק להסתכל. זה לא אומר שאגשים לך אותם. זה לא אומר שלא. זה לא אומר כלום. זה לא אומר...זה לא..
אבל את מסתכלת עליי באכזבה. אני יודע. רצית שאפתיע אותך. שאהיה כביכול מקורי. שיר או מתנה או פרח או פאקינג זיון מהסרטים.
למה את לא אומרת? למה את חייבת את הילת הזוהר?
וותרי עליה.
וותרי על האגו
על משחקי הכבוד
על המאבקים
המלחמות
ותקבלי
הכל.
זו לא הבטחה או שבועה
זה אני.
ואת יודעת.
לפני 20 שנים. יום רביעי, 8 במרץ 2006 בשעה 2:00