חלומות מושלגים

בחלומי ראיתי אותך רוקדת בנשף -פורים.
אולי זה היה זמן אחר...מקום אחר...
כי מחוץ לחלונות הגדולים היו עצים גבוהים, מושלגים
ואח מוסקת בבית.

זו הייתה חגיגה פרטית.
נרגילה ועשב ירוק הועבר בין האורחים
גברים מכל הגילאים ומכל הצבעים היו רכונים על כריות גדולות
אני ביניהם
מביט בנערות הבאות וחולפות.

אולי זו הייתה תחרות.
בחירה של שולטים בנשלטות.

היו שהעבירו בקבוקי שתיה, והייתה מוזיקה רמה
אני ישבתי שם ביניהם
שקט
סופג לתוכי את האווירה
עשן מסתלסל

והן כולן יפות כל כך.

לאחת יש עיניים אמיצות
לאחרת יש עוצמה ברכות
השלישית משפריצה נשיות ומיניות
האחרת מושלמת במידותיה
הרביעית מכשפת בתנועותיה.

וכך זה נמשך.

פתאום ראיתי אותך.
רציתי לזנק משם ולקחת אותך
עינייך הביטו בי בתמיהה, בתהייה
אולי כבר הכרנו..
במקום אחר?
בזמן אחר?

בחלומי לא הכרת אותי
אך נפשך ידעה את נפשי
עיניי בלעו את עינייך
וניגשת אליי,
כמכושפת
כמהופנטת.

מסירה את המסיכה מעל עינייך,
מתכופפת
על ברכייך מולי כורעת.
אני מחבק אותך
ואת..
נעלמת.

אני חש אותך
בבשרי
בעורי
אדרנלין מוצף, עמוס, גדוש
ואת-
בי.

מזוודה קטנה בתוך לבי
לקחת אותך עמי.


לפעמים,
רק לפעמים
אני מייחל שחלומות יתגשמו..

לפעמים.