שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

חלומות מושלגים

''כמו פתיתי שלג נמסים
אל מול מראה קפואה
התעוותו ודהו
הדמויות , הפנים
לא נותר דבר
שיכחה עמוקה
ואין בלתה ''
לפני 18 שנים. 18 במרץ 2006 בשעה 4:33

כשאצא מתוך חדרך,
גם בעודך ישנה
שנת ישרים עמוקה ומתוקה
תבקשי את ידיי האוחזות בגופך
בשנתך
בחלומך

ולא אהיה שם לעטוף אותך
לחיות איתך
או
בצלך.

כשאצא מתוך ביתך,
תרגישי את הריק בכל מקום
יהיה לך שקט
שיהלום ברקותייך
יבעיר את עצמותייך
רק אם תתאפקי מאוד,
לא תבכי עוד...

כאצא מתוך חייך,
אשאיר את הדלת תמיד פתוחה
כדי לאפשר לך לראות
את האור
את פני הזר
שאולי יעטוף אותך
באהבה.

ולא אהיה שם עוד.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י