החופש לחפש

ציוץ הציפורים העיר אותי רך, עדין, כמעט תמים.

איזה ניגוד מהדהד ביני לביני 

בין העולם שמתהווה עכשיו באור ראשון, לבין המחשבות שלי,

הלחות, המלוכלכות, הלא-מצונזרות.

האם זה טבעי כל כך להיות רטובה בבוקר?

עוד לא אמרתי מילה, עוד לא שתיתי קפה

מתעוררת אל תוך תשוקה שלא הלכה לישון בכלל.

מביטה הצידה אליך נם את שנתך… השעה 5:15

לקחת אותך עמוק פנימה למציצה עכשיו? כמה בא לי

לעלות עליך בעדינות לרכיבת בוקר… מושלם

להוציא את הויברטור שלי ופשוט לענג את עצמי? הרעש…

קשה לבחור.

אתה ישן כל כך טוב ועמוק רגע לפני זריחה

מביטה בך ומלטפת בשקט.

הדגדגן שלי נפוח וכואב 

הכוס רטוב ודורש

זו היתה אורגזמה שקטה ומהירה שחתכה כמו סכין חדה

עכשיו שותה קפה במרפסת והנה שוב…הדקירה העדינה

זו היתה המנה הראשונה

לדעתי 6:00 זה זמן מושלם לצאת לרכיבה.