באופן הזה, את יודעת איך מתרסקים עד שביב העץ האחרון.
הגופים שנוגעים בך, זה קול וגניחת הגרון.
היה אחד שגנח איתך מהבטן ואמרת לו
והוא קבע את הכי טובה.
ובראש עבר לך האם הגניחות שלך הן סך חלקיך?
ממלאה להם זמן וחשקים ומנקה להם את כתמי הלבד. ואין לך גוף, את רק חלקים. את שדיים וכוס וכפות רגליים.
ואת אלה וזונה וחור.
ובסוף, את בועת סבון, איכותית כזו טריה שנישאת באוויר וקרניים של שמש משתקפות בך ואת גם מתפוצצת והשאריות שלך חודרות להם לחלומות.
וכולם מנסים לפרום את שק היוטה שהלבשת בקפידה. חוקים פשוטים. זה כאילו על סקס ועל כסף אבל כבר למדת שאם זה על משו, זה רק על אנשים.
כלום לא יגע בך.
את יוצרת בלי סוף, את חדה ואין גבר שלא רוצה בך כאילו מפזרת פרומונים של ביוץ כל הזמן.
אבל כלום לא נוגע, טפלון יפיפה.
איך תצאי מהמנהרה הזו? כמה חלקיקי אבק יצליחו לדבוק ומה ינשור כמו לא היה מעולם?