היא גומרת בפעם השלישית. גמירה דהויה, חזקה אבל קצרה ומתפיידת. היא נותנת למילים שלו ללטף אותה. היא שומעת אותו מדבר על בודהיזם אבל הקשב שלה נודד לדברים של פעם וכמה סכנות יש בתאוות שלה.
״אנחנו לעולם לא ניפגש״- בורח לה כשהיא בשירותים, משתינה. הוא עוצר את שטף הדיבור. ״אני יודע. אנחנו הרפתקאה מטורפת, מטורללת. אנחנו לא של מציאות.״
״מעניין מתי יימאס לך ממני?״- מקטינה את עצמה בדיוק למידות שיודעת שהוא יכול להרים אותה. ״עוד לא סיימתי להשתעשע בך״- הוא לא משתף פעולה עם הצורך שלה להתעטף בבטחון שלו.
״תחזרי למיטה, תתפשקי בשבילי״- הוא רוצה רביעית. הוא אלים. תופס לה את הראש לאחור, שתי ידיו מותחות את פיה. ״כמו סוסה״- הקול שלו חד. הוא איש אסוף גם כשהוא מדבר איתה גס, בוטה. זה מטריף אותה והוא גומרת שוב.
הסדין שלה ספוג מיצים מתוקים וקצת זיעה. הם כל היום ביחד. מזדיינים ומדברים ושירים ומזדיינים, אוכלים ביחד, ישנים ביחד. הוא זקוק לה ככ, העירה בו חושך. הוא קורא לה שמש בלב אבל לא מגלה לה. מפחד שזה יקהה את הגבר שהיא חושבת שהוא. הוא אוהב את הגבר שמשתקף בעיניים שלה. הוא גם יודע שאם היא תדע את האמת על הגבר שהוא באמת, היא לא תישאר דקה.
״אני יכולה להיות בשבילך״- היא פוגשת בדיוק את המחשבות שלו. זה מבהיל אותו, זו לא פעם ראשונה שהיא עונה לו על שאלות שבכלל לא שאל. הוא רק אוסף אותה לחיבוק. ״בואי אליי״- צמד המילים הזה שיוצר אצלה גלים בבטן התחתונה. משתיק כאבים.
בבוקר היא קמה למייל ממנו- ״תרגמתי לך. את אצלי בלב.״ היא תעדכן בטבלת הגמירות שלהם:יום ראשון. פעם חמישית. נחדרה עם שיר.
***
גלילים של קנבס ריק מתחת לגליונות חימר
כאן מולי - איפה שהיתה פעם דמותה.
כל חמשת האופקים
הסתובבה סביב נשמתה
כמו כדור הארץ אל השמש
עכשיו האוויר שטעמתי ונשמתי
הוא דפק סיבוב.
הו, וכל מה שלימדתי אותה היה - הכול!
הו, אני יודע שהיא נתנה לי את כל מה שיכלה לתת.
ועכשיו הידיים הנגועות שלי
מתחת לעננים
על מה שהיה הכול
הו, התמונות והקולות
כולם נשטפו בשחור
קעקעו הכל.
אני יוצא החוצה
אני מוקף ילדים במשחק
אני יכולה להרגיש את הצחוק שלהם
אז למה אני פה.
הו, מחשבות מעוותות שעדיין מסובבות את ראשי
אני מסתובב
הו, אני מסתובב כמה מהר שהשמש יכולה, להתרחק.
ועכשיו הידיים המגואלות
ערש זכוכית שבורה
על מה שהיה עבורי הכל
כל התמונות והקולות היו
כולם נשטפו בשחור
קעקעו הכל
כל האהבה הזו נעלמה
הפכתי את העולם שלי לשחור
מקועקע כל מה שאני רואה
כל מה שאני
כל מה שאני אהיה
כֵּן אני!
מי היה מאמין
אני יודע שיום אחד יהיו לך חיים יפים
אני יודע שתהי כוכבת בשמים של מישהו אחר
אבל למה?
למה?
למה זה לא יכול להיות
למה זה לא יכול להיות שלי?