הוא שולח לה כרטיס מוטען 400 ₪. מתנה לחג. ״תקני שמלה כחולה?״- הוא שואל. היא לא מבינה את המחווה, אלו ימים ראשונים של היכרות ושל אביב. שניהם מגששים והחג הגיע, היא מספרת שתתנתק לכל הפסח. יש לה משפחה ודברים שסוגרים לה על הצוואר. הוא מחניק אכזבה ורק כותב- ״גם אני נוסע למדבר. אחשוב עלייך. ותקני שמלה שתיזכרי בי.״
״יהיה פה זמן להרהר״- היא חושבת כשמעבירה יד על עשרות בדים בחנות גדולה מדי. אין שם אפילו שמלה אחת כחולה. מה היא עושה איתו מה היא עושה לעצמה? פוגשת איזורים מסוכנים בעצמה וזה ששיחררה הסכמה, לא לוקח כלום מהפחד. היא יוצאת מהחנות ללא שמלה לחג. אולי זה סימן, הראש שלה זורק מחשבה שעושה סדר. בא לה הרמוניה.
ומתחיל חג. היא מציירת, ורוקדת. פתוחה כמו שלא הייתה מעולם. המיניות אצלה סגורה ויוצא ממנה שפע בצורות שלא התכוונה אליהן. והיא מתגעגעת כמו שלא ידעה שניתן. הרצון שלו אותה משכנע אותה לככ הרבה, שהיא מרגישה שיצאה ממנה ישות נפרדת. ומי יודע, אולי היישות הזו היא שפוגשת אותו, משכנעת אותו. מפתה. כי מה לה ולפיתוי? היא יודעת רק להיות היא, כל משחק אחר מוזר לה.
והוא במדבר, מוקף אנשים שרוצים ממנו משהו, הוא נסמך על אלו שנסמכים עליו, שלא ילך לאיבוד בתוך הדבר הזה. חושב עליה. כמה אמת פשוטה יש בה. וכנות. וגם אצלו געגוע. הוא מתאפק לא לשלוח לה סימן בדמות הודעה. הרגיש שהיא צריכה מרחב.
הוא כותב בסיפור שהתחיל לכתוב עבורה. היא מתרגשת מהסיפור הזה, וההתרגשות הזו, מעמידה לו את הזין בשניה. בלילה, באוהל, מאונן עליה איך היא סוגרת על הזין שלו, שואבת כל טיפה של עצמו אליה. לא משאירה לו דבר.
***
בבוקר כבר לא יכול להתאפק וכותב לה:
תכתבי לי משהו שיגרום לי..
והיא משיבה:
קראתי אתמול את הסיפור שלנו ונגעתי בעצמי מלא וגמרתי ככ חזק. התגעגעת קצת?
הוא:
באיזו שעה קראת? כי עדכנתי. לא הרבה אבל עם משמעות. האם לדעתך התגעגעת יותר משאני התגעגעתי אליך?
היא:
בחצות כזה.. איך מודדים געגוע? תגלה לי.
הוא:
פשע״ב (פעמים שחשבתי עליה/ו בשעה)
היא:
נראה לי שאעשה ממוצע. בערך כל 3 שעות
הוא:
ניצחתי. תהיי בטוחה.
הייתי מדביק אותך אלי, ואז מהדק, שלא יפרד.
אני רוצה את הפנים קרובות כך שלא יהיה אפשר להמנע מנשיקה. לא צריך לומר כלום, הרי כבר החלפנו מילים לשנה שלמה.
הייתי מנשק אותך, ואז מנשק עוד.
הייתי מלטף אותך בשפתיים, ואז מלטף קצת יותר למטה.
לא צריך מקדימה, אפשר גם את הצדדים, לצייר את קווי הגוף שלך בגב היד שלי. שאכיר.
הייתי שולף את הזין החד שלי ומשפד אותך עליו.
לא צריך לזיין, רק להרגיש את הבפנים שלך ולדעת שגם שם את. אני רוצה את הכל הכי קרוב עמוק ואינטימי שאפשר. ממש לא למהר, רוצה להכיר כל נשימה. עוד יגיע זמן לסערה. בנתיים אחזיק אותך צמודה צמודה.
וגם אם זה יהיה חסר תנועה, אני בטח אגמור בתוכך מעצם הנשימות והדופק שלך עלי. אשפוך ארבע, אולי אפילו חמש פעימות בקצה הרחם שלך.
ונתהפך. ונלקק זה את זו. ואת תגמרי מממושכות ותשפכי חזרה את הזרע אלי.
ונחזור להתנשק.
ואז להביט בכוכבים.
ואז להביט בך. ובי.
ואז לעצום עיניים ולהעלם.
היא קוראת ואז חוזרת לקרוא שוב היא מרגישה דם זורם ללחיים ולתחתית הבטן. ומשיבה לו:
רוצה אותך בדיוק ככה
5 פעימות בקצה הרחם שלי.
ויש שקט. אצל שניהם ואחרי שעה:
״אהיה בפריז הלילה, תהיי לי?״