לפני כחצי שנה. יום שישי, 21 בנובמבר 2025 בשעה 16:44
היא מובן מאליו גם כשהיא חידה.
זה לא מפריע לו להתגעגע אליה אפילו כשהיא עטופה לו בזרועות.
זורם ביניהם איזה חום שלא זכרו מגלגולים אחרים. והיא התגלגלה הרבה. גם הוא.
הוא מניח אותו עליה, כבד, נושם. שיחרר איזו אנחה זה עשה לה גלים בבטן. היא שולחת יד לאחור ללטף את הפלומה שעל ראשו.
סיפר לה על הסרטן של הילד שלו, שאלה מה זה שינה בו. הוא הסית את השאלה , לא כי רצה להרחיק כי רצה לענות תשובה שיבין.
את שואלת עמוק, לחש לה.
מפחיד? ענתה
אחר, לחש.
האצבעות שלו חורשות איזה תלם בעורה הלבן. רצה לרגע להביט כמו שהיא מביטה.
היא מובנת לו למרות שהיא פאזל אלף חלקים.