חוויותיה של חתלתולה

הכול נע ונד בתוכי,

כמו ים בלי חוף.

אני מבקשת שקט.

מבקשת יציבות.

מבקשת חיבוק חזק,

כזה שלא ממהר להרפות.

ידיים שיודעות להישאר,

גם כשאני מתערבלת מבפנים.

אני מבקשת שישמרו עליי,

שישתיקו את הרעשים במוח.

שיהיו זן- 

שקטים, יציבים,

עוגן בעולם שמיטלטל.

שברגעים שאני סוערת

יהיו הם הדבר הרגוע ביותר שיש.

אני רוצה לאהוב עד עמקי נשמתי.

אני רוצה שיאהבו אותי באמת,

בלי לפחד ממני,

ובלי לברוח.

אני רוצה שלא ינטשו אותי.

שיבינו מאיפה כל זה מגיע,

ושילטפו בעדינות את המקומות שכואבים בי.

אני רוצה לתת את הכול.

ואני רוצה לדעת

שמותר לי גם

לשחרר..