יומני היומן

לפעמים מדיטציה עלולה ליצור אי נוחות זמנית.

כשאני מודט אני מתבונן בגוף שלי מבפנים. מרגיש כמה שיותר ממנו. בעיקר - את החלקים שאני רוצה לרפא.

החלקים שצריכים ריפוי הם בעצם מקומות שחסרה בהם נוכחות. שאור המודעות נעדר בהם.

ואז, כשאני מכניס אותם למודעות שלי, זה מרגיש נורא משחרר באותו רגע. אבל לאחר זמן מה, לפעמים יום, יש לי אי שקט בגוף ובמחשבה.

משהו מגרד לי.

לאחרונה הצלחתי לקשר בין אי הנוחות למדיטציה -

כשהכנסתי את גוף הכאב (החלק הלא מודע) לשדה המודעות שלי, נעשיתי - מן הסתם - מודע אליו.

עד עכשיו הוא היה רדום, לא שמעתי או הרגשתי אותו - אלא אם כן היה אירוע שהעיר אותו זמנית.

אבל עכשיו הערתי אותו בכוח, והוא רועש.

זאת הזדמנות בעצם.

כרגע אפשר להקשיב לו, להרגיש אותו, להכניס מודעות גם לקרביים שלו. לשחרר אותו באמת.