נסיון עבר ונסיון עתיד

שימו תחתונים ותפסיקו לסנוור אותנו, קצת עייפתם.

או שסתם מאבד את שפיותי, אבל מרגיש לי שאפשר לזהות חיוך גם בתמונה בלי פנים.

תמיד אהבתי שמחייכים אליי, זה גורם לחיוך לא רצוני גם בצד השני, אולי למדתי לזהות מימיקות של הגוף ואולי אני באמת מאבד שפיות לאט לאט.

אבל לפעמים אני צופה פה בתמונות ויודע שהאובייקט במצלמה חייך, גם אם שפתיו לא נעו, לפעמים הלב מחייך מבפנים.

Shoot, don't talk

If you want to shoot your load - beg

קלינט איסטווד כשולטת

את החלפת השמות הבילתי נפסקת.

ברגע שהיא משנה את השם אני מאבד את הזיכרון ממנה לחלוטין, קשה לי להיזכר בשיחה הקודמת, כל הרפרנסים נמחקים, כאילו מחקת את ההיסטוריה.

עם תמונות אני גם מסתבך, אבל אם היא מחליפה את שניהם יחד? מבחינתי זה יכול להיות אדם אחר - עכשיו אני מבין למה יש את האופציה לתת פירוט (לעצמי) על כל פרופיל

סידרה בנטפליקס בשם BEASTAR קפצה לי במועדפים, בגדול זה אנימה בעולם כמו זוטרופוליס, חיות, טורפים, אנימציה.

בחיים לא נמשכתי למצוייר, גם לא בדרגון בול ופוקימון, או כל הדומים, אבל שם הם מציגים אותם כחלשים יותר, משהו בפגיעות שלהם שמעורר רגשות עזים של רצון לטרוף ולשלוט בהם.

משהו בסדרה הזאת נעשה ממש ממש טוב.

אחרת אין מצב שהם היו יודעים לירות כל פעם כשאני דופק שנ"צ, סטטיסטית מידי פעם אני אמור להצליח לתת שנ"צ שלם.

מי ייתן ונצא השנה מעבדות של החששות הקשיים לחירות של כוחות ובחירות נכונות.

שנבריח את השדים הפנימיים ונשארים אותם 40 שנים מאחורינו קבורות תחת פרמידות ונצא לעבר העתיד החדש שלנו.

כמה נשים אמרו לי להסתיר את רשימת המעקב שלי, אני לא מבין למה.

רשימת המעקב שלי מורכבת מנשים מדהימות, עם חלק דיברתי וחלקן לא, חלק כותבות נהדר וחלק ידידות לכלוב, חלק מעלות מדיות מעולות ויש גם כמה גברים (לא הרבה).

יש פה בלוגים שנונים ומצחיקים, הטרלות מעולות, תמונות שלא רק סתם שד או תחת (לא שיש בעיה), יש פה בלוגים שקראתי יותר מ 100 פוסטים אחורה, נשים שנכנסו לי ללב.

כיף לקרוא על שולטים/ות שעושים דברים שלא חשבתי עליהם ומדגדגים לי את הדמיון, אני מתגאה ברשימת המעקב שלי,

אז למה שלא אחלוק עם מי שקורא אותי את הבלוגים המעולים האלו? למה אני צריך להסתיר את זה?

יש לה שם מצחיק קוראים לה פאני

מקפצת במחשבות כמו Bunny

בחורה כזאת לא קונים ב Money

יש לה גבר חשמלי שקורא לה Honey

יש לך חיוך שהופך את היום ל Sunny

נגלה בסוף שקוראים לה בכלל חני

העיקר שהיא לא בחור בשם רני

שובבה כמו דני שובבני

מתאמנת ודופקת צעדים

מטרילה את המטרידים

ממלאת את מלאי העקבים

מסובבת את הראשים

בשבילה טעם פיצה זה החיים

מפיחה חיוך ענק על הפנים 

בטוחה שפיצה אננס זה לא טעים

אבל מה היא מבינה מהחיים

כן, חרזתי "חיים" פעמיים

תרגעו ותשתו כוס של מים

השיר הגיע לקצה לבינתיים

התחיל מתוק אבל עכשיו חמוץ כמו ליים

דרך אגב, זה שיר ראפ

צריך להזכיר ליותר מידי אנשים פה שסקס בדסמי זה לא שני פליקים על התחת ולדחוף את הזין בזמן שאת גונח "כן כלבה", זה אומנם נעים אבל זה לא בדסמי.

אחרי שאמרתי את זה - אני אחזור ואגיד שלדעתי סקס בדסמי זה לא הדבר הכי חשוב אלא חיבור אינטימי עם הפרטנר/ית