6/30
כמה רעש????? תנו לישון בשקט!!!!, קרני השמש צרבו את עיניו גם כשהן היו עצומות, צאקלקות משטרתיות נשמעו למרחוק והיה לו חם, הוא הרגיש שגופו נשרף - זכרונות לא כל כך ישנים, כל כך חם שהוא התעורר כדי להוריד את מעיל העור הכבד, מי לעזאזל לובש מעיל עור בישראל? חם פה כמו כמו בטאבון.
כשפקח את עיניו ראה מספר שוטרים, ידייהם היו שלוחות ופרוסות לכיוונו, הוא לא ידע מה הם רוצים ממנו או למה הם שם, האם הוא עוד חולם?, תנועה לא זהירה אחורה ופתאום הגוף נשמט מטה, 10 קומות למטה.... נפילה מהירה מכדי לקלוט, הוא מעולם לא חשב כמה זמן ייקח לעצם ליפול מהקומה העשירים אבל לפני שחישב כבר נחת על המזרון המתנפח שפרשו לו לוחמי האש.
ראשו עדיין לא מבדיל בין אמת או דימיון, הוא מבולבל כמו בפעם ההיא ש, בעצם זה לא באמת קרה, איפה אני?, לוחם אש צעיר ניגש אליו ושאל לשלומו בזמן שמבוגר ממנו אומר "עוד שיכור מטומטם", הצעיר פונה שוב, מצביע לכיוון גג הבניין "נפלת משם" התעלם ממפקדו ואמר בחיוך "כנראה נרדמת שם", הוא הושיט לו יד, מנסה לעזור לגיבורינו לקום.
זוג פראמדיקים בדקו אותו ברפרוף ואז הגיעו השוטרים, קליק קלאק והוא אזוק, לא פעם ראשונה שלו, למרות שלרוב יש מישהי בלבוש עור בסביבה וגם הוא היה לבוש מידי.
בתחנה לקחו ממנו טביעות אצבעות, הוא חשש מזה הכי הרבה, כשהחוקרת העצבניץ נכנסה לחדר הוא הביט בה, טיפה יותר מידי, הוא רצה להגיד משהו אבל היא הזכירה לו מישהי, אחת מפעם, הוא לא ידע לשים את האצבע אבל הוא חשב שהכיר אותה.
היא דיברה והוא שמע אך אף אחד לא הקשיב, ניצוצות של זכרונות קפצו, איך זיין אותה בגינה, מתחת לבית שלה, היא מקווה שההורים שלה לא ישמעו והוא קיווה שכל השכונה תדע, הוא ירד לה שם כל כך הרבה, בעיקר על הנדנדה, נהנה מהקושי שלה לשמור על שיווי משקל, היא התקרבה לקצה וכמעט נפלה, מניעה את הישבן הקטן שלה קדימה או אחורה כדי למנוע נפילה ואז שוב ושוב ושוב.
הוא לא אהב אותה, היא גם לא היתה סתם זיון, הוא היה בן 19 והיה דלוק על אחותה, היא היתה הדרך שלו להתקרב לאחותה, לא היה בזה הגיון, הוא הבין את זה בהמשך, אבל למישהו בן 19 רוב ההגיון נמצא גם ככה בזין, אז הוא השתמש בהגיון.
הוא לא גמר באותו יום, זה לא היה נפוץ אצלו, פשוט הוא חשב על אחותה, אפילו כשזיין אותה בדוגי לא הצליח לעבוד על מוחו שזאת אחותה.
בן 19 וכבר חרא של בן אדם, לא לפי הסטנדרטים שלו אלא לפי הסטנדרטים של כל העולם, מזיין מישהי ומדמיין את אחותה, בדוגי כדי לא להתבלבל עם הפנים, נותן לה למצוץ לו ועוצם את עיניו - חרא של בן אדם.
השוטרת דפקה על השולחן והוא התעורר מהפסקת החלום הקטן, הוא בחן שוב את השוטרת, פנים יפות, שפתיים מלאות, נקודת חן בצד הפנים, עיניים עצבניות.... למה היא עצבנית? שאל את עצמו, "אתה מבין שכולם חשבו שאתה מתאבד? ניסו להעיר אותך ולא הצליחו.... כוחות קרקע הזעקו, חשבת על זה?, אתה מבין שיש דברים יותר רציניים שצריכים התיחסות שלנו?", הוא הנהן בהסכמה אבל עדיין חשב על הזיון בפארק, אולי זאת הסיבה שהחיים שלו בזבל, קארמה? תכלס מגיע לו.
בדיעבד הסקס לא היה רע, רק חבל שלא גמר, היא נעלבה, האשימה את עצמה, אחרי זה הוא חזר איתה הביתה, וגם שם היא ניסתה, לבסוף הלך לישון איתה מחובקים, בבוקר הוא קם וראה את אחותה בדרך לשירותים, לובשת גופיית ספגטי בלי חזיה ובוקסר סתמי, הוא חתך לשירותים במהירות ואונן, פורק את מה שאחותה לא הצליחה, הוא לא גנח ולא נהנה, הוא השפריץ את עצמו בחדר קטן עם חלון בודד והרגיש חרא עם עצמו.
השוטרת שוב דפקה על השולחן "אתה מקשיב בכלל?", הפעם הוא אישר לה במילים, הוא סיפר לה את סיפורו, לא כי רצה אלא כי לא רצה להישאר שם, היא הביטה בו בפליאה ושיחררה את ידיו, הם פסעו יחד לניידת והיא הסיעה אותו ליעד שביקש.
היא ניסתה לשכנע אותו לפני שירד מהניידת, עדיין טיפה מסובב, הוא חייך, אמר תודה ואמר לה שהוא לא חוזר לבית החולים, הוא לא חוזר יותר ל
קרינה