סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

צריכה לקטר

יש לי כ"כ הרבה מה להגיד, וחוסר רצון עז לדבר ולהתחבר.

אני כאן בשביל להוציא, לשתף, להוריד מהלב.
לפני 10 חודשים. יום ראשון, 25 במאי 2025 בשעה 14:13

לפעמים אני שונאת את האנושות. וזה לא אישי אף פעם, לאף אחד. 

איך שהטבע שלנו והערכים שלנו הולכים אחד נגד השני. 

איך שאנשים אומרים דבר אחד ומתכוונים לשני. 

איך שקל לאנשים לשקר, לפגוע, להרוס. 

 

מחקרים לא מוכרים אומרים שהכאב הכי גדול לאדם, הוא דחייה. 

גם הדבר הקטן ביותר.

מחקר על אנשים שלא מודעים, אדם אחד יושב עם שני שחקנים, השחקנים מתחילים להעביר אחד לשני כדור, משתפים את האדם התם, ורגע אחרי מפסיקים לשתף אותו. בלי עלבון. בלי רעל. רק הפסיקו לזרוק כדור. 

 

אותם אנשים אמרו תמיד שהרגישו דחייה משני השחקנים. שדבר כזה קטן גרם לכאב כזה עז. 

 

ואולי נשאל, למה ככה?

ההישרדות שלנו תמיד הייתה תלויה בחברה. 

אדם שהחברה דחתה אותו?

קיבל גזר דין מוות. 

לא יוכל לאכול, לחיות, לדבר, להתחבר.

לא יוכל לשרוד לבד. 

 

ככה הטבע שלנו, לפי הידע הקטן שלי


לקרוא ולהוסיף תגובות, הרשמ/י או התחבר/י.

הרשמ/י התחבר/י