רק עכשיו שמתי לב שאפילו כששודדים אותי או גונבים ממני, אני מוצאת הגבנים הכי טובים. ממש טובי לב הם. נתחיל עם השודד שפרץ לסשן שלי עם פסיכולוג כשהייתי בגיל 21, ועוד חשבתי לתקן את הנישואין. הייתי צריכה לעזוב את הנסיונות, אבל אין כמו ראייה לאחור. בכל מקרה, תוך כדי שהכושי השודד קצת מרביץ לפסיכולוג ולוקח כסף משנינו, ומתחיל לצאת עם השלל, עוצר רגע וחוזר לקראתי. התחלתי לדאוג מה עובר במוחו, אבל להפתעתי, הוא מוציא אסימון של הסאבווי, נותן לי שאוכל לחזור הביתה, ויוצא. ממש יפה מצידו אה??
ואז הגנבים שבאו בקיץ כשנסעתי לחו"ל. לקחו את זמנם ובאופן יסודי לקחו הכל, כולל כספת מהריצפה. בתוכה הייתה הפקדה מוכנה לבנק של איזה קרן צדקה שניהלתי. כל הצקים היו כתובים למוטב בלבד, וההפקדה מחכה לתאריך שמתקרב. לאחר חודשיים, הגנבים הפקידו את הצקים בסניף בנק שלי! עשו לי הפקדה. כל הצקים עברו והקרן קבל הכסף. הם ממש לקחו מזמנם , הלכו לבנק, ודאגו לי. איך אכעס עליהם? כן, לקחו כל הבלק לייבל, זה באמת לא היה יפה. אבל, בגדול, איכשהו, גם שקורה לי מעשה רע, איכשהו, הם מוציאים פינה של הלב שלהם שלא התאבין עדיין, ועושים מעשה טוב אחד קטן.
כן. אין על הגנבים שלי...