לפני 12 שנים. יום שלישי, 11 בנובמבר 2014 בשעה 18:51
לאחר מפגש טוב לשם שינוי, הבנתי דברים על עצמי.
תובנה: נשרפתי די טוב בעולם הבדסם. יצירת אימון כבר הכרחי. בלעדיו, איני נמשכת לשולט.
תובנה: כשאני שם, זה כמו סם. תחושה מסחררת, מטריפה. עושה ריגוש שכמעט לא ניתן להכיל אותו, שקופצת מעורי מרב טוב, ושקט פנימי עמוק מייצב בו-זמני. רגעים של חי.
ועוד תובנה: גם אם אצטרך לחכות או להיות בלי, אני מחכה למה שעושה לי את זה. כשזה קורה, זה עושה לי את זה ברמות, וכשלא, ממש לא.
לא הפסקתי לגמור מאז המפגש.