הבלוג הזה ליווה אותי מלפני שנכנסתי לתחום ולא ידעתי מה לעשות עם עצמי, כאשר המימוש היה נראה רחוק כמו לנסוע אל השמש, לאורך הטיול שלי בעולם הזה, וכנראה עד לסופו בארץ. זה ערך עשר שנים, וראיתי, חוויתי, בררתי, וגיליתי. שמשתי את הבלוג הזה לשיחה אישית עם עצמי, ושיתוף הקהילה. הערתי על בעיות שראיתי בקהילה, כמו גברים נשואים וצעירות לא נשואות אשר עכבו חיי המשפחה בגלל הקשרים האלו. הקשרים שהיו לי לא היו בלעדיים אך היו כממוצא בין 6-8 שנים. בתור נשלטת טוטאלית, אני לא יודעת לא להתמסר בלי לתת כל כולי. ושיהיה ברור, גברים אלו העשירו את חיי, גם באופן מיני, והרבה מעבר, כמו שדום טוב אמור לעשות.
אני עוזבת את הארץ למספר שנים. כבר בדקתי, יש קהילות לאן שאגיע ואני מתכוונת לבדוק אותם. אבל בגדול, אני מרגישה שנשרפתי. שמה שבדסם נתפס בארץ ומי שאני, לא אותו הדבר. מצאתי ערמות של גברים חרמניים. למדתי על שיטות סינון שלהם, שקרים אין ספור, וסוג של ניצול נשים. אפשר להגיד שהבעיה אצלי. אבל זה הפוסט שלי וזו סיכום של התהליך שלי... נכון שהייתי דתיה, חרדית ונכנסתי לתחום לא מוגנת, בלי רקע של התנסות וצבירת נסיון מול גברים. מתישהו, פותחים עיניים והתירוצים לא מספיקים. אם אני רוצה בעולם הזה, צריך להסתגל.
הקהילה צעירה. ומצאתי שיש התעניינות באקטים של הבדסם: מי תעשה פיסטינג, מי לחשמל, ואת מי ניתן ממש להכאיב בצורה אחת או אחרת. שאלה נפוצה- מה הדבר הכי נועז שעשית... ואני כאן ל d/s - לשרת, לרצות, למצוא אינטימיות עמוקה תוך עוצמה של סשן. כמו שנפלתי מכדור ארץ אחרת. חשבתי שאגיע לקהילה שסוף סוף תכיל אותי, מה שלא מצאתי בוניל, וזה לא קרה. מה פתאום קשר? הגברים נשואים, בקשר, פוליגמיים, וכדומה. לא לזה מגיעים לאתר. יש רצון לסקס קינקי. סקס רגיל יש להם פתרונות, קשר רגשי יש כבר מישהי. זה המקום שרוצים להתנסות בבדסם.
נסיתי. באמת שנסיתי. אבל בלי קשר רגשי, עבורי זה קר, חסר תוכן, ואף משעמם. כן כן, בדסם משעמם... השבוע, חבר מהקהילה נכנס, הייתי בסיום מקלחת והשארתי לו את הדלת פתוחה. נכנס וניגש עלי מאחור ועשה לי כמה דקות של קבלה. אמרתי לו שככה גבר צריך להיכנס לדירה בסוף יום! זה עדיין מטריף אותי, עושה לי טוב, מין רוגע עמוק מבפנים שנשאר יום יומיים. אבל, זה לא דבר שאמצא כאן בארץ. אולי גם לא בחו"ל. מי יודע... אני מרגישה שטעמתי מהבדסם בארץ, ולא רק בכלוב. ועם כל הטוב, בסופו של דבר לא מצאתי מה שאני חפשתי. והיום כבר לא מחפשת. אני יודעת מה שעושה לי טוב, ואם אין את זה, לא אעשה 'כמעט'. כלומר, אין... הייתה התחלה מבטיחה, אך סופו של דבר, לא התפתח. מודה לכל חבריי שפגשתי במהלך השנים ומאחלת לכם חוויות כייפיות בהמשך. נופר~
,
