אזהרת טריגר: פיזיקה, פסיכולוגיה
חלקכן בטח חושבות על הסדרה בנטפליקס, אבל לא עליה אני מדבר, אלא על הבעיה המקורית.
בעיית שלושת הגופים היא בעיה מוכרת בפיזיקה שעד היום, באופן שנוגד את האינטואיציה, לא נמצא לה פתרון:
נניח שיש רק שני גופים בחלל, למשל השמש וכדור הארץ. אפשר לחשב ברמת דיוק גבוהה איך הם יזוזו אחד סביב השני. אפשר לדעת איפה כל אחד מהם יהיה גם עוד הרבה שנים קדימה.
אבל אם מוסיפים גוף שלישי, למשל הירח, הכל מסתבך מאוד.
למה? כי כל גוף מושך את שני האחרים בכוח הכבידה, וכל אחד מהם משפיע על התנועה של השניים האחרים כל הזמן. ההשפעות האלו משתנות כל רגע באופן כזה שכבר לא ניתן לנבא את מיקומי הגופים בעתיד. אפילו טעות קטנה מאוד בחישוב בנקודת זמן מסוימת (עד כדי טעות בטווח של מיליוניות אחוז) תגרור סטיה שבחלוף הזמן תהפוך לדרסטית והניבוי כולו יקרוס.
הבעיה אינה אינטואיטיבית כי למוח שלנו זה מרגיש מאוד מוזר, שבעיית שני הגופים היא בעיה יחסית פשוטה ופתורה, בעוד שמספיק שנוסיף עוד גוף אחד בלבד, על מנת להפוך את הבעיה למשוללת פתרון מהיסוד שלה.
עד כאן השיעור בפיזיקה.
בשיחה שהתקיימה עם פצפונת הערב היא ציינה בתבונתה את ה"גוף השלישי" המתהווה בינינו. "הגוף הבדסמי", אם תרצו. המקומות אליהם אנחנו מגיעים, שהולכים ומקצינים ככל שעובר הזמן וככל שנבנה הביטחון שלנו באותו גוף שלישי.
אלא שממש כמו בפיזיקה, גם הגוף השלישי הבדסמי מכניס אלמנט של אקראיות למערכת - מערכת יחסים בין בני אדם הפעם, גם בה מתקיימים יחסי כוחות הדדיים; גם בה מתקיימת תנועה, היא הלוא לעולם אינה בסטגנציה; גם בה יש כבידה בינה, לבינו, לבין אותו גוף שלישי שהולך ומתהווה.
אלא שככל שמתקרבים לקצוות, כך בהתאמה גדלה מידת האקראיות ופוחתת היכולת לנבא מה יביאו אותם קצוות. אילו תיבות של שרצים יפתחו שם כאשר היא מצידה תהיה כואבת ומושפלת כפי שמעולם בחייה לא הרגישה, ואני מצידי אהיה שרוי עד אפס מקום בספייס הפריימלי, האפל, אליו אני יכול להגיע.
תיבות פנדורה. גם אצלה וגם אצלי. מה ייצא מהן, אין לדעת. ופה אנחנו מגלים שאותה בעיית שלושת הגופים שקיימת בפיזיקה, מתקיימת גם במרחב הפסיכולוגי של מערכות היחסים שאנחנו מקיימים וה"גופים" שאנחנו מייצרים עם בני ובנות הזוג שלנו.
אבל יש הבדל.
כי פה, בבדס"ם, יש לנו שליטה מסוימת על הגוף השלישי שיווצר. אנחנו יכולים לכוונן אותו, לכווץ אותו או להרחיב אותו כראות עינינו. לשלוט בו, גם אם לא במאה אחוז אז בקרבה מספקת לכך, באופן שייטיב איתנו. שיעזור לנו להבין איפה אנחנו ולנבא לאן נגיע. והסוד הוא זה: ככל שמרכז הכובד של שני הגופים שלנו יהיה חזק ויציב יותר, כך יכולת השליטה שלנו על הגוף השלישי שניצור, תהיה רבה יותר.
ולכן, שולטות ושולטים יקרים, קודם עושים הכרות מעמיקה. קודם עושים אהבה. קודם רואים זה את זו באופן שלם ומלא. עושים התמחות בשני הגופים הקיימים. ורק מתוך המומחיות הזו שמפתחים, מתחילים לבנות את הגוף השלישי.
כך אנחנו עושים בדס"ם.