סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

הגוף

הגוף אומר שעכשיו תורו,
לא אכפת לי, שיעשה מה שבא לו, אני עכשיו בדיכאון, לא מעניין אותי כלום.
אז הוא השתלט על העניינים.
לפני 18 שנים. 20 באפריל 2006 בשעה 22:14

היא לא מבינה מה קורה לה, כמו מתבגרת שפתאום ניצנים נראו נראו בארץ,
מגלה שהיא עושה משהו לגברים, משהו שהיא לא עשתה כבר די הרבה זמן.

הבוס שלה בוהה בה כשהוא מדבר איתה ולא מקשיב לכלום ורק בסוף שואל מה היא עשתה בחופש ואיפה היא תפסה את השיזוף הזה.
אחד הבחורים שאוטוטו מתחתן ותמיד מתייעץ איתה כאילו היא אחותו הגדולה עבר לידה כשהיא התכופפה ואמר שזה ישבן שדורש בעיטה. היא הסתובבה ושאלה אם זה מה שבא לו לעשות, לבעוט בה? והוא ענה שהוא לא מעיז להגיד מה הוא באמת רוצה לעשות וברח.
אחר כך הם דיברו על מה גורם לאנשים להמשך אחד לשני, כי הוא שאל אותה על החבר הכי טוב שלה, אם לא היה ביניהם משהו והיא ענתה שלא. היא אמרה שהיא אוהבת גברים דומיננטיים והוא אמר שהוא דווקא חשב שהיא הטיפוס הדומיננטי.

היא כל כך הרבה זמן לא דיברה על הדברים האלה.
בשנים שאלו היו החיים שלה היא תמיד חייכה חיוך מסתורי וזרקה איזו הערה שגרמה לאנשים לחשוב פעמיים ולהסתקרן, ועכשיו, עכשיו היא נבהלת ומפחדת לפתוח את זה, היא סגרה את הדלת ולא רוצה לחזור לשם.

אבל בלילה הוא שוב חוזר אליה, בחלומות, ולא מניח לה והיא לא מבינה למה.
היא התקשרה למילואימניק ושאלה למה הוא חושב שההוא לא מניח לה ומבקר אותה בחלומות והוא אמר שכנראה שזה עדיין לא סגור.
היא אמרה שיש כל כך הרבה גברים שפגעו בה הרבה יותר ממנו אז למה הוא חוזר להכאיב לה בחלומות?
לא היתה לו תשובה והיא לא יודעת איך לסגור את הדלת הזו אחת ולתמיד.

וגם דברים לא טובים כל כך קורים כרגיל כשהיא הופכת להיות שוב אחת שעושה להם את זה, נדבקים אליה אנשים שמפחידים אותה.
יש איזה לקוח שפגש אותה ברחוב במקרה וכבר פעמיים הוא "במקרה" היה מחוץ לעבודה איך שהיא סיימה והתעקש ללוות אותה הביתה.
יש איזו חנות ליד הבית שלה שמנהלים כמה חבר'ה צעירים והם שומרים עליה, הם התחילו לצאת אחד אחרי השני ולהסתובב לידו כדי שהוא יבין שהיא לא לבד ומשגיחים עליה אבל עדיין, זה מעיק והיא שונאת שזה קורה, הפסיכופטים האלה שנדבקים אליה תמיד כבר עשו לה כאלה נזקים, היא לא תוכל לעמוד בעוד מקרה כזה.

אני נותן לה בינתיים להקרין את אורה לכל עבר ויודע שהפעם היא חכמה מספיק כדי ללכת להתלונן ולעשות לזה סוף לפני שייגמר רע.
וחוץ מזה אני מנפח אותה שוב מרגע שהיא חזרה לעבוד, רק כדי שתזכור שהפעם היא לא תתקע עשר שנים במקום עבודה שעושה לה רע, הפעם אני מחליט שאם לא טוב קמים והולכים.
א-נ-ח-נ-ו כ-ב-ר ל-א מ-ז-ו-כ-י-ס-ט-י-ם-!!!

venus in our blood​(שולטת) - :)))))))))))))))))))))))))))))))))))))

עשית לי את השבת :)))))))))))))))))))))))) }{
לפני 18 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י