בזוקה באזיקים

אני מניחה שלא מדובר באמת בשינוי חד, אלא במשהו שמתגבש בי זמן-מה. אבל כדרכם של שינויים הדרגתיים, מגיע רגע שבו פתאום מודעים לשינוי בעוצמה רבה, והתחושה היא כאילו משהו קרה. כאילו אני אחרת פתאום.

מהרגע שהגעתי לכאן אני מועסקת בהגדרות, לא הגדרות חיצוניות אלא פנימיות, מה אני מחפשת, מה מחרמן, מה מושך, מה עיקר ומה טפל. תהליך של התחדדות הדרגתית, כמו תמונה בדף אינטרנט. בהתחלה הכול מסעיר, הכול מחרמן ומרגש - כאב, השפלות, ציות, סטוצים, סשנים, להיות נשלטת, להיות שולטת. הוויברטור עובד שעות נוספות, הדמיון כפול ממנו, הרבה צ'טים, הרבה התנסויות מכל מני סוגים.

עם הזמן ערפול החושים הראשוני הזה נרגע קצת, ומתחילים להבחין בין דברים. גיליתי שסיבולת הכאב שלי נמוכה ואני מעוניינת בו כפתיח או כמדגיש למין, אבל לא יותר. גיליתי שלספוג השפלה יכול להיות משחק מענג להפליא, עם האדם הנכון. גיליתי שסשנים שבהם השולט נשאר בשליטה מוחלטת עד הסוף (או במילים אחרות, לא גומר), משעממים אותי אחרי זמן לא רב. וגיליתי שיותר מכול, מה שמחרמן אותי היא החרמנות של הצד השני. זין עומד, תאווה בעיניים, התענגות על השימוש המיני בי. זאת הליבה הבסדמית שלי. בשביל זה אני כורעת על הברכיים באקט טקסי של העברת המושכות (מטאפוריות. בדרך כלל מושכות מטאפוריות 😄 ) לידי הצד השני.

אני חושבת שבעיקר גיליתי, ופה תחושת השינוי, את הצורך להגדיר דברים במדויק גם כלפי חוץ, להבהיר למי שמתכנן לפנות אליי מה בדיוק אני מחפשת. בימים האחרונים נמלאתי תחושת זרות מסוימת לאתר, כאילו אני נמצאת בעמק בין העולם הבדסמי והעולם הוונילי. לא חזרתי לתפיסה של עצמי כ"וונילית קינקית" - הצורך שלי עמוק מדי, ובמסגרת שבה אני מרגישה נינוחה אני מוכנה ללכת רחוק מבחינה נפשית, גם אם גבולות הכאב שלי מצומצמים - אבל אני כן מרגישה שהדברים שאני מחפשת ספציפיים מאוד, ומתקשה למצוא להם מענה כאן. הרצון בזוגיות, בוודאי (עוד מעט בפוסט נפרד), וגם העניין שלי באספקטים מסוימים וחוסר העניין באחרים (כן, בסדר, כולם כך, אבל לפעמים יש תחושה שקשה להתאים בין רצון לרצון, למצוא את המקבילה בצד האחר). מצד שני, יש משהו עצוב במחשבה של לחזור לאתרי היכרויות וניליים, שם אי אפשר לדעת מראש אם הצורך הזה שקיים בי ימצא מענה.

והפיתרון? אין פיתרון של ממש. שוב ערכתי שינויים בפרופיל, להדגיש יותר, להבהיר מי אני ומה מחפשת. עדיין אופטימית. כזאת אני.