מדי פעם אני מקבלת פנייה מנשלט, שבה הוא פחות או יותר שוטח את עצמו לרגליי. בשביל?ך, למענ?ך, את במרכז, איך שאת רוצה ואיך שבא לך. אז קיים כמובן הדיסוננס הבסיסי של מישהו שמציג תפיסת עולם שבה אני לכאורה הדבר החשוב ביותר (בפוטנציה) בקיומו וביקומו, אבל עושה את זה בהודעה משוכפלת בעליל, ויותר מזה, בהתעלמות ישירה מהעובדה שאני מגדירה את עצמי במפורש כנשלטת. אני במרכז, ממש. אתה במרכז, אתה עם הפנטזיה שלך, ולא רואה אותי ממטר.
בדיוק עכשיו קיבלתי פנייה כזאת, ותהיתי פתאום אם זה עובד גם בכיוונים אחרים. האם נשלטות פונות לנשלטים ושוטחות את עצמן לרגליהם? האם שולטים ושולטות שולחים אחד את השני לזחול על ארבע למסנג'ר? או אולי זה עניין גברי, ולא חשוב אם שולט או נשלט, של פנייה לכל אישה באשר היא אישה מתוך ציפייה שתתאים את עצמה לפנטזיה שלהם? או אולי תוצר ייאוש של פסיביות נשית, שלא פונה ויהי מה, ולא חשוב אם שולטת או נשלטת? יהיה עצוב קצת לגלות שגם כאן, במקום שלכאורה הכללים נשברים, ההתניות של איך אמור להתנהג גבר ואיך אמורה להתנהג אישה נשארות בדיוק כמו בחוץ הוונילי.
אני תוהה כי באמת אין לי שמץ של מושג. לא יודעת איך עובדים אנשים אחרים. תובנות, מישהו?
לפני 16 שנים. 3 באפריל 2008 בשעה 22:07