בזוקה באזיקים

הובלתי את השיחה בעדינות לכיוון של בדס"מ.

הוא נחמד, איטליגנטי, מדליק. אבל היתה לי הרגשה שמרב הסיכויים שזה יהיה סקס בלבד. אולי בגלל שהיו שיחות טלפון משועשעות ומשעשעות, אבל בסופו של דבר, לא הרבה במשותף. ואם כבר סקס בלבד, צריך לוודא שאפשרי בכלל סקס מהסוג הטוב.

הגישושים העדינים הניבו תוצאות חיוביות. וניל, אבל עם עיניים שמביטות בכיוון הנכון.

כשהוא בא אליי, האוויר היה כבד בידיעה. ידענו, ידענו שלשם זה הולך (בדיעבד, כן, שנינו דאגנו לקונדומים), אבל בכל זאת שיחקנו קצת בשיחה קלילה. שיחה קלילה על סתם דברים, ואז שיחה קלילה על סתם סקס, ואז שיחה קלילה על בדס"מ. הוא רצה לדעת במה התנסיתי. ואני הלכתי לפי האינסטינקטים.

איכשהו, לא רציתי ללכת לטקסים. לא לאזיקים או לקשירות או לנרות ושעווה. רציתי להציע לו משהו יותר חופשי מזה, אבל אולי יותר עמוק.

שאלתי אותו: עשית פעם סקס אנוכי לגמרי? על בסיס של הסכמה משותפת, כמובן, מתוך הבנה ששני הצדדים מעוניינים, אבל מעבר לזה, בלי לנסות לנחש מה הבחורה רוצה ומה יענג אותה באותו רגע, רק מה העונג שלך?

הוא אמר לי שכן. ושזה לא היה מוצלח. הלב שלי שקע. אבל אז הוא הסביר: סתם רצה כבר לגמור וללכת. הלב שלי התרונן שוב.

אמרתי לו: בוא נתחיל ככה. תענה לא בניסיון לחשוב מה אני רוצה שתגיד, או מה תוכל להגיד שיחרמן אותי, אלא בכנות: מה היית רוצה שאני אעשה עכשיו?

הוא אמר. זה התחיל. זה נמשך שעות. זה היה... נהדר. אני חושבת שמצאתי תשובה לעוד שאלה שהטרידה אותי (ונדמה שכל מה שאני עושה פה זה לשאול את עצמי שאלות ולענות עליהן...): איך אפשר ממקום של נשלטת להוביל מישהו לבדס"מ. אם אין פה סתירה פנימית. אז לא. אין. אם יש את הנטייה המתאימה, וסוג של ביטחון עצמי מצדו, אז אפשר. הרחבתי את המעגל! גאווה :-)