פנטזיות וסיפורים נוספים

"זה יהיה מאתגר" כתבתי, וניסתי לחשוב איך אני שולח לו תמונה של עצמי על ארבע, "אפשר אולי לעשות וידאו נראה לי זה יהיה יותר פשוט. רלוונטי?" שאלתי

"אמרתי תמונה" הוא כתב מיד. והזין שלי שוב נכנס למצב של דריכות.
"אז האם שיחה רלוונטי יותר או לא?"
"קוראים לזה טיימר תמצא איך להפעיל את זה".
הוא ירה את ההודעות, ככה שכל מה שנותר לי לכתוב בחזרה זה "רות היישר"

"Good boy" הוא כתב, ואני התחלתי לרייר, הרגשתי את הפטמות שלי מצכווצות רק מפיידבק הקטן הזה שהוא כתב לי, את הזין מתקשה במכנס.

לשבריר שניה, חשבתי לעשות לו קטע ולהצתלם עם בגדים, אבל שניה אחכ מיד הזכרתי לעצמי שזה יהיה הדבר הכי מטומטם שאפשר לעשות. עד שיש מישהו שאני מרגיש רצון עז להתמסר אליו ולהעביר לו את השליטה- אסור לעשות דברים טפשיים כאלה.
הלכתי לאמבטיה, התפשטתי.
הזין היה כבר קשה מאוד, טיפות של זרע התחילו לצאת, והגוף רעד ולא בגלל הקור.
בדרך כלל אני לא אוהב לשלוח תמונות, ומעדיף לפתוח מצלמה, מרגיש לי גם יותר בטוח וגם יותר הוגן. ככה אני יכול לראות מי הפרטר מולי, ואולי יותר חשוב מה התגובה האינסטנקטיבית שלו שאפשר ללמוד ממנה המון. אבל כאמור יאיר כבר הצליח לשבור כל מוסכמה אפשרית. עשיתי כמה נסיונות ושלחתי לו את הטובה.

"אוקיי יפה מאוד" הוא כתב. לא לפני שכמו תמיד היה נדמה לי שעבר נצח בין השלב שהוא ראה את התמונה, לתגובה שלו.
"ה'על ארבע' שלך די מעפן אבל זה נראה לי המקסימום שאתה יכול לעשות כרגע"

"כן קצת הסתבתי עם זה" הסברתי לו. וגם סיפרתי שלרוב אני לא שולח ככה תמונות לאנשים."
"גאה בך כלב טוב" הוא כתב בסוף

התרגשתי. ניסתי להבין למה הגוף שלי מגיב ככה להודעות שלו. בסוף עוד לא ממש ראיתי אותו. התחושות האלה בדרך כלל באות לי שאני עושה סשן במצלמה ואני חם על הגוף של הצד השני. אבל זה לא המקרה כאן, אפילו לא ראיתי את הגוף שלו. ניסיתי לחשוב מה הוא עשה שהצליח לחדור ככה כל מהר את כל השכבות ההגנה שלי - אבל לא הצלחתי להבין.

"חשבתי אם אפשר לבקש גם תמונה שלך אחרי שעמדתי במשימה 🐶" החלטתי לכתוב ולשלוח מהר - שלא אתחרט .
"כל מה שצריך זה לבקש" הוא מיד כתב
"אפשר בבקשה אדוני?"
"כבר אמרתי לך, אני לא האדון שלך. ובכלל עדיין לא בטוח שאני בקטע הוירטואלי הזה שאתה מנסה לגרור אותי אליו
"אבל היית כלב טוב , אז מגיע לך"
[בום, 4 תמונות שלו, פנים מלאות בבגדים]

הוא אפילו לא שלח אותם בחד פעמי, נתן לי את הזמן לרייר עליהם, לצפות בזקן השחור והסמיך שלו, בעניים הרכות עם המבט החודר. הוא לא היה גבוה או שרירי במיוחד, אהבתי את זה. יכולתי לדמיין איך אני מניח את הראש שלי עליו. נשען עליו. מעביר את הסמכות והשליטה בצורה שלווה ושקטה לגבר הזה שבתמונה. הוא לא הצטייר לי כטיפוס המאניק הזה, חסר המעצורים. או שזה היה כבר משהו שהמח שלי השלים אחרי השיחות שלנו. היה משהו מאוד רגוע בו ובשליטה שלו. ממש לא מתאמצת או צריכה להוכיח שהוא השולט בסיפור, אלא משהו פשוט. טבעי. מושלם.

"אם הייתי יודע שזה כל כך פשוט חחח" כתבתי לו. ומיד הוספתי "אם היית יודע כמה אני מרייר פה"

"תרייר" הוא כתב עם קירצה

"אני רועד" כתבתי לא כדי לגרום לו לעוף על עצמו, אלא כי באותו הרגע באמת רעדתי. כל כך רציתי להיות שלו. שיקח עלי בעלות

"חח אל תרעד." הוא כתב "תנשום... תחזור למציאות היא הרבה יותר חשובה כרגע"

"אתה נראה כמו מישהו שיכול להיות טוב… אם תלמד להקשיב"

הלב שלי קפץ. הרגשתי חום מתפשט בחזה, את הפטמות מתקשות ואת הזין עומד כמו טיל. אבל לפני שהספקתי להגיב הוא כתב עוד שורה, ששוב שיחה לי עם המוח

"אתה באמת בסדר, אבל אני עדיין חושב על הרעיון הזה.."

"רק בסדר?" שאלתי



[אם אהבתם מוזמנים לעקוב, או לתת בלייק]

להפסיק לעשות אדגינג - זה עושה אותי מיוחם ברמות קשות

גם ככה קשה עם כל לובשי המדים האלה מסביב

לפחות עד שהאדון המתאים יגיע
(חזרתי להיות פנוי, מוזמנים לשלוח לחברים אולי יהיה רלוונטי למישהו)

למחרת שקמתי התלבטתי אם לשלוח ליאיר הודעה, או שזה יתפרש כצעד נואש מידי. בסוף החלטתי להתאפק, או יותר נכון החלטתי לנסות להתאפק, כי זה לא ממש הצליח לי אחרי שעה בערך כבר כתבתי לו "בוקר טוב" ונשארתי לבהות במסך.

שעה אח"כ הוא הגיב
"בוקר טוב מתן, קמת חרמן?"
"כן אדוני"
"הסברתי לך, אני לא האדון שלך. אני עוד לא יודע אם בכלל מתאים לי הרעיון הזה של קשר וירטואלי"
לא ידעתי איך להגיב,כתבתי ומחקתי כמה פעמים, בסוף פשוט כתבתי "סליחה" 

שתיקה ארוכה. לא הייתי רגיל לזה, בדרך כלל הייתי מוצא ברשת אדונים שהיו הרבה יותר אקטיבים ויוזמים, הרבה יותר חרמנים שעוד לפני שאני הספקתי להגיב הם כבר החזירו לי את ההודעה הבאה.
יאיר לא היה כזה. לא ידעתי אם זה בגלל שהוא עסוק, או בגלל שהוא נהנה לשים אותי על אש קטנה ולתת לי להתייסר כחלק מהשליטה, או שבאמת העולם הוירטואלי לא ממש מעניין אותו מספיק כדי ליזום שיחה. 
לא ידעתי מה הסיבה שלו, רק הרגשתי שזה מטריף אותי ברמה שאולי גם הקשר הזה נועד לכשלון מראש...
מצאתי את עצמי פשוט בוהה במסך "last seen 16 minutes ago",
ואז "last seen 30 minutes ago" 
ואז "last seen 1 hour ago" 
ואז הוא כתב "אתה באמת מתנצל על זה שאתה קורא לי אדוני? מעניין."

חשבתי שההודעה ממנו תאט לי את הלב וקצת תרגיע אותי, אבל בדיוק הפוך - הלב שלי רק דפק מהר יותר, והזין שלי כבר נכנס למצב דריכות. 
"חח לא יודע כנראה ככה אני רגיל מאדונים אחרים" מהרתי לכתוב לו.
"מעניין.. ספר לי קצת על האדונים הקודמים שלך" הוא ביקש, ואני שמחתי שהוא מבקש לקלף עוד שכבה מעלי.

סיפרתי לו על לירון האדון הראשון שלי, או לפחות הראשון שאני מחשיב אותו כאדון. על איך הוא היה הראשון שגרם לי לדחוף משהו לתחת,  איך ביקש ממני יום אחד להשתין לכוס ואני לא הבנתי בכלל למה שהוא ירצה שאני אשתין לכוס, כל כך צעיר וחדש בתחום הייתי, שלא חשבתי שדקה אחרי זה הוא יבקש ממני לשתות את הכוס. איך סירבתי לו, אבל בשבוע שאחר כך כבר שתית את השתן ואמרתי תודה אדוני בסוף. ואיך בסוף ויתרנו על קשר של חצי שנה רק בגלל שהוא היה חייב להיפגש ואני לא רציתי.

סיפרתי גם על גלעד שלימד אותי מה זה אדגינג ואיך לשמור על החרמנות שלי במשך ימים ללא פורקן, על הסשן בהיפנוזה שהיה לי אחרי הסבב הראשון של המלחמה עם שניר  שבו ניסיתי היפנוזה בפעם הראשונה, ובסופו טעמתי את הזרע שלי (מה שלרוב מגעיל אותי) בלי להסס.  וגם על מאיר שחדר לי לנשמה ובסוף נעלם לי אחרי כמה חודשים של קשר...

יאיר המשיך לשאול מה הקטע שלי עם שעירים, ולמה יש לי הרבה סיפורים כאלה בבלוג (הוא קרא!)  סיפרתי לו שאני דו וכל הקטע שלי עם גברים הוא רק סביב עולמות השליטה, אבל גם זה רק ממקום גברי חזק. שאני ממש ממש לא בקטע של ניוש או של גילוח שערות, שאני אוהב ידיים שעירות חזקרות שתופסות שליטה ופיקוד. 
יאיר לא הסתפק בזה והמשיך לחפור בנושא, ואני לא באמת ידעתי להסביר למה שאני עומד בתחנת אוטובוס אני ישר נמשך להציץ דרך החולצה של הבחור לידי כמה שעיר החזה שלו...

בכל שאלה כזו, הרגשתי שהנשמה שלי מתקלפת, הרגשתי את הגוף שלי רועד ואת הזין מתקשה. הצצתי לתחתונים היה ברור לי שיש שם שלולית הprecum אבל לא חשבתי שהיא כל כך גדולה..

"אני צריך להכנס לאיזה פגישה בנתיים כתוב לי מה הגבולות שלך" כתב

"האמת אני עוד מרגיש שאני בשלבי למידה, אז הם עוד נבנים.. אבל בגדול: בלי פנים, בלי חרא, בלי דם, בלי סמנים קבועים, או משהו שיוציא אותי מהאנונימיות שלי.." מיד כתבתי.

ושוב הוא נעלם. והראש שלי נכנס לסרטים.
ידעתי שיש לו פגישה, אז אמרתי ננסה לראות איזה פרק בסדרה שזה עזר קצת, אבל עדיין מידי פעם הצצתי לראות
"last seen 30 minutes ago" 
"last seen 1 hour ago"
"last seen recently" 
והמח שלי נודד בין חרמנות, לסקרנות, לאיבוד שליטה,קמתי לשרותים בדרך הסתכלתי במראה: הלחיים קצת אדומות והעניים קצת מבריקות והזין בולט מהמכנס. ורק חשבתי לעצמי שאני כמו כלבלב חרמן שמחכה לבעלים שלו...🐶

אחרי שעה וחצי (יותר נכון שעה 47 דקות, ספרתי) הוא כתב:
"סיימתי. נראה לי הגיוני סך הכל..."
נשמתי לרווחה, ומיד כתבתי "שמח לשמוע.. אז מה עכשיו?"

עברו עוד 12 דקות ארוכות.

"עכשיו אני חושב. אתה נשמע רציני, מתן. זה נדיר. אבל אני עדיין לא בטוח אם אני רוצה קשר וירטואלי. אני מעדיף דברים אמיתיים, עם נוכחות, עם מגע. קשר כזה… זה דורש ממני אנרגיה, ואני לא בטוח שאתה שווה את זה עדיין."

קראתי את ההודעה שלו שלוש פעמים. המילים "לא בטוח" ו"שווה את זה עדיין" כאבו כמו סטירה, אבל הזין שלי דווקא ראה את הכוס המלאה ובחר לעמוד זקוף חזק יותר. הרגשתי את הטיפות ממש יוצאות ממנו. 

"אני מבין" כתבתי, למרות שהאצבעות רעדו. "אני אשמח להוכיח לך שאני שווה את ההשקעה."

הוא ענה יחסית מהר הפעם:

"אני רוצה תמונה ממך, התמונה צריכה להיות מצולמת מהצד כשרואים אותך על ארבע. אני רוצה לראות גם את התחת שלך וגם את הידיים" הוא כתב

הכל התחיל במילואים. בסבב המי יודע כמה של המלחמה האין סופית. תמיד המילואים מעלים אצלי את רמת החרמנות, אבל הפעם כבר הרגשתי שזה בלתי נשלט. קרוב לחצות הצלחתי לגרד קצת זמן לעצמי ונכנסתי לצט של הכלוב. לא היה לי ממש מטרה מוגדרת פשוט רציתי לשחרר קצת את המתח.
גללתי את הרשימה של האנשים בחדר, נכנס מידי פעם לפרופיל של מישהו, מוצא איזה סיבה למה זה לא מתאים וממשיך לגלול... עד שתפס את העין שלי  controlfreak84.

פרופיל נקי. תמונה של יד שעירה בהורדת ידיים. תיאור קצר: "38, שולט, מחפש נשלט מסור. בלי בולשיט בבקשה". יש מצב שהייתי מדלג עליו בגלל התאור הקצר וחסר היחודיות, אבל משהו בכינוי עצמו הדליק אותי, יחד עם היד השעירה החזקה לגמרי הצדיק מבחינתי את הגישוש.

"הי, מה קורה?" שלחתי לו

"היי. בסדר. אתה?" הגיב אחרי דקה.

התחלנו איזה שיחה בנאלית כזו של שלום שלום, אמרתי לו שאהבתי את הכינוי שלו, הוא פרגן לי על שרות המילואים שלי, סיפר שהיה קצין קרבי בנח"ל אבל נפלט אחרי שנפצע במילואים לפני כמה שנים.  שאל אותי קצת על עצמי, סיפרתי לו. וקצת שתפנו אחד את השני כמה יבש פה בצט, וכמה קשה למצוא היום אנשים נורמאלים.

הוא כנראה עשה פחות מחקר שורשים ממני, ולא קרא את הפרופיל שלי, כי הוא שאל אותי מהר מאוד איפה אני גר, ואם אני נייד. 
לרוב זו השאלה שאני מבין, שהדרך לסיום השיחה מתקרבת בצעדי ענק. התלבטתי איך לענות על זה, אבל בסוף סיפרתי לו שאני דתי לייט, נשוי בארון ואומנם אני מאוד מחפש קשר עם שולט קבוע ורציני, אבל אני לא מחפש מפגש ומגע פיזי. 

שתיקה. אבל כזו ארוכה. 
התאפקתי לא להגיב. או אפילו לשלוח סימן שאלה.

"ספר לי מה בדיוק אתה מחפש" הוא כתב.
נשמתי נשימה עמוקה. המשוכה הראשונה עברה בהצלחה. 
סיפרתי לו שאני מחפש קשר עמוק של שליטה מנטאלית והתמסרות, עם אדון גברי קשוח עם לב טוב. על הנסיון שלי בסשנים במצלמה עם אדונים מזדמנים ועם אדון קבוע בעבר. הוא חקר עוד ועוד על הניסיון שלי וניסה לדייק כל הזמן בדיוק מה אני מחפש. הוא לא נידבר הרבה מידע בשלב הזה, והאמת, עצם השאלות שלו גרמו לי לחרמנות, והתחלתי לשחק עם הזין שלי.

אחרי כמה דקות שאלתי בעדינות אם גם אני יכול לשאול קצת שאלות עליו, "לשאול אפשר, לגבי תשובות עוד נראה חח" הוא כתב.
אהבתי את התשובה הקלילה שלו, שגרמה לי להרגיש שיש בו פוטנציאל. לא מאלה הממהרים לכתוב שלח טלגרם, פתח מצלמה, תוריד בגדים ומתחילים עם רצף פקודות שלא קשור למציאות. היה נדמה שאנחנו בוויב דומה. שאלתי גם אני מה הוא עושה בחיים (הייטק) אם הוא נשוי (גרוש+0)  ביקשתי גם לדעת מה בעצם הוא מחפש, ורק רציתי שלא יברח. הוא סיפר שיש לו נסיון עשיר בעולמות השליטה תמיד כשולט, לא תמיד עם גברים. שהוא בדרך כל ממש לא בקטע של משחקים וירטואלים או קשרים כאלה, אבל משהו בשיחה ובתשובות שלי קצת סקרן אותו אז הוא כרגע זורם. 

אני מתן כתבתי לו.

יאיר. הוא ענה במהירות

שנעבור לטלגרם הצעתי, הוא זרם ונתן לי את הניק שלו.  היתה לו שם תמונת פרופיל עם פנים גלויות. זקן קצר ומסודר, שיער שחור עם קצת אפור שמבצבץ מידי פעם, עיניים חומות חודרות. גוף ממוצע כזה, עם שערות שחורות מציצות מחולצת טישיירט שחורה. נראה בדיוק כמו מישהו שיודע מה הוא רוצה. שפשפתי חזק יותר את הזין והתפללתי שלא יברח.

"אהה אני רואה שאין לך פה תמונה" הוא כתב, "זה פרופיל פקטיבי כזה לנהל את החיים בעולם המקביל שלך?" הוא שאל
"כן, ככה זה, והנה עוד גילוי נאות", כתבתי לו, "אני גם לא מראה פנים"
"טוב". הוא כתב ומיד הוסיף "נדבר על זה בהמשך במידה ויהיה רלוונטי"
אין סיכוי חשבתי לעצמי, אבל מה אכפת לי למה להתעקש על זה כבר עכשיו

סיפרתי לו איך אני נראה, וסיפרתי לו שאני אוהב גברים שעירים, המשכנו את השיחה והוא שאל אותי על הפנטזיות שלי, דברים שעשיתי בעבר, אנשים מהסביבה שלי שאני נמשך אליהם ולמה, תוך כדי זה אני מרגיש שהזין שלי כבר מטפטף, התלטבתי אם לשתף אותו, בסוף אמרתי ננסה לחמם את השיחה ככה. שאלתי אם אפשר לשתף במשהו, הוא כתב שכן הוא ישמח. סיפרתי לו על הזין המטפטף שלי הוא כתב רק "חחח".

בשלב מסוים הוא כתב שהוא צריך לסיים, בכל זאת התכתבנו כמעט שלוש שעות, ושהוא מופתע מעצם זה, ועדיין הוא לא לגמרי בקטע של לטפח לו עבד וירטואלי, אבל הוא מוכן לעשות שבוע ניסיון לראות מה יקרה, ואם זה שווה את הזמן שלו.

"אני אשמח אדוני" כתבתי לו
"כרגע רק יאיר" הוא כתב
"לילה טוב מתן, תדאג להיות זמין מחר" כתב

סגרתי את הטלפון אבל לא הצלחתי להירדם. שכבתי במיטה מתהפך מצד לצד (ידעתם כמה מיטה צבאית חורקת?)  הלב שלי דפק כמו משוגע, הזין קשה בטרוף. סוף סוף מצאתי מישהו שמדליק אותי, לא ידעתי לשים את האצבע על הנקודה למה, אבל משהו בווייב שהיה שם בין השורות אמר לי שאני חייב שהוא יהיה האדון שלי

קיבלתי הודעה קולית שווה במיוחד

אז אני די מרוצה

הרבה זמן לא ביקרתי פה, אולי בהזדמנות ארחיב

אבל פשוט בא לי סשן אדגינג טוב כזה , של שעות... וזה המקום היחיד שאני יכול לספר את זה.

הייתי מותש.
יום שלם של התרוצציות שמירות תרגולים, המדים כבר נדבקו לי לגוף - כל מה שרציתי זה מקלחת מהירה, מים חמים, ריח של שמפו, להכינס למיטה נקי. שום דבר מעבר. בגלל הסיפור עם אורן פיתחתי לי מנהג שלא להיכנס בשעות הנורמאלית למקלחות - רק מהפחד מה יקרה בטעות. אז שהשעון הראה שכבר  אחת וחצי בלילה,  הייתי בטוח שכולם כבר ישנים בפלוגה אספתי את הדברים שלי ויצאתי להתקלח. כצפוי המלקחת היתה ריקה, פתחתי את המים החמים, כמו שעושים תמיד בצבא, ועד שהם הגיעו הלכתי להשתין, הורדתי בגדים ונעמדתי מתחת למים החמים. קצת סבון ויאללה לשפשף (לא את הזין!)

ואז הדלת נפתחה.

לא הסתכלתי. הייתי בטוח שזה החבר'ה שקם להשתין.

ואז הוא הסיט את הוילון (כן כן, הרספ כבר הספיק להתקין לנו את הוילונות במקלחות).

ובלי להתבלבל אמר בפשטות "תסתובב עם הפנים לקיר,"

הסתובבתי לאט, הפנים לקיר, ידיים תלויות. לא הבנתי מה אורן רוצה. הייתי כל כך עייף שאפילו לא הצלחתי לחשוב כלום. רק רציתי לסיים ולהירדם.

ואז זה התחיל.

זרם חם, חזק, פגע לי ישר בגב. ירד לאורך עמוד השדרה, התפשט על הישבן, זלג בחריץ של התחת. לקח לי שניה להתאפס על עצמי, אבל אז -הריח -מיד הבנתי.

שניה קפאתי אבל אז מיד הסתובבתי - "מה נסגר אורן?"

הוא המשיך.
הזרם פגע לי ישר בבטן ומשם  על הזין. "מה אתה עושה?" שאלתי בהיסוס. נראה לי שהוא הגזים הפעם.

הוא לא עצר מיד. הזרם ירד נמוך יותר, פגע בזין שלי ישר. הזין שלי קפץ, התקשה קצת, הזרם נחלש. נגמר.

הוא הסתכל עליי. עיניים חומות, עמוקות, לא צוחקות.
"תירגע, מתן," הוא אמר בשקט. "תנשום עמוק. תן לזה לקרות. אל תילחם."

המילים נכנסו לי מתחת לעור. משהו בתוכי נשבר...
הזין שלי עמד עכשיו חצי זקור, זה לא היה רק חרמנות. זה היה… משהו אחר. תחושה שלא ביקשתי, אבל גם לא רציתי להילחם בה. הייתי עייף. וגם קצת חרמן מהלוק הזה של אורן עומד מולי ערום, עם כל השערות השחורות האלה שפרושות על החזה שלו בצורה כל כך מושלמת. הידיים החזקות שלו מחזיקות את הזין מכוונות את הזרם אל הגוף שלי...

הוא הניח את כך היד הגדולה והשעירה שלו על הכתף שלי. לא לוחץ. רק מניח.
"הכל טוב," הוא לחש. "גם כשזה מבלבל. גם כשזה מוזר. תתמסר. תן לי, אני יודע מה אתה צריך."

הדמעות עלו לי לעיניים. לא ידעתי למה.
התחלתי לבכות. בשקט, בכתפיים רועדות. דמעות חמות מתערבבות עם המים ועם מה שנשאר עליי.

הוא משך אותי אליו. חיבק. חזק. הגוף שלו נצמד לשלי.
הרגשתי את הגוף החם שלו, את השערות שלו נצמדות לשרות שלי, איך הידיים המוצקות שלו חובקות את הגב שלי,  את הדופק שלו,  ואת כל הריח של הזיעה / שתן / סבון מעורבבים זה בזה. יד אחת נשארה על הגב שלי, מלטפת לאט. השניה עברה לעורף שלי, מחזיקה את הראש שלי קרוב אליו.

המים החמים זורמים על שנינו, ואני מפורק שם. אורן לא אומר כלום. מידי פעם לוחש לי "הכל טוב, אני פה בשבילך"

"אני… אני לא מבין," לחשתי לתוך החזה שלו, קול חנוק. "אבל… אני רוצה להיות שלך."

הוא לא ענה מיד. רק לחץ אותי חזק יותר, נשק לי קלות על השיער הרטוב.
"אתה כבר שלי," הוא אמר בסוף, קול נמוך, רך. "וגם אם אתה לא מבין - אני כאן. לא הולך לשום מקום."

עמדנו ככה הרבה זמן.
מים זורמים, גופים צמודים, דמעות שלי על החזה שלו.
 

כשיצאנו מהמקלחת הוא ניגב אותי במגבת שלו. לאט. בעדינות.
לא דיברנו יותר.
רק הלכנו לישון.
אבל לפני שיצאתי, הוא נשק לי על המצח. קצר. חם.
"לילה טוב, מתן."

----------

מזכיר שאני עדיין מחפש שולט לקשר מרחוק...
אשמח להצעות או חיבורים 
.

1. סבלנות - אני בתחילת הדרך, אז צריך מישהו שמוכן להתקדם בצעדים קטנים, ולא ממהר להגיע לשלמות ביום אחד
2. גברי - חזק, קשוח, גבר גבר. אני לא מתחבר לניוש, נשיות לא אצלי ולא אצל האדון שלי.
3. חובב שליטה מנטלית עמוקה  - מחפש מישהו שיכנס לי לראש, יצליח לעקוף את המנגנונים הטבעיים, ויצליח לבנות צייתנות אוטומטית, לגרום לי להרגיש שאתה שולט בי גם  כשאנחנו לא מדברים.
4. מכבד גבולות - אני לא נפגש, ולא מראה פנים. או שתכבד או שתדלג
5. חובב מצלמה - גם לראות וגם להראות, אני מאוד נהנה לראות איך האדון מגיב לפעולות שלי
6. אדג'ינג - אני מת על זה, זה שומר רמות חרמנות גבוהות
7. שעירים - בהמשך לסעיף השני, שערות על הידיים, חזה, זיפים זה בונוס גדול, אבל לא deal breaker.
    

מה אומרים דרישות סף גבוהות מידי?

מקווה שהיום הזה ישתפר

ויש לזה סיבה