אתמול בערב שוב הייתי מותש, שכבתי במיטה אחרי יום ארוך, והראש שלי היה פשוט בואקום.
כמו תמיד כשאני משועמם או סתם לא מצליח להירדם, מצאתי את עצמי נכנס ל-Dirtyroulette.
סוג של הרגל רע שלי, משהו שאני מוצא את עצמי חוזר אליו שוב ושוב כשאני צריך לברוח קצת מהמציאות.
פותח את האתר, מסתכל, לפעמים נשאר קצת, לפעמים סוגר מהר.
אתמול היתה לי תובנה.
חשבתי על אתגר שלא קיבלתי מעולם מאף אדון, ואיך זה היה יכול להפוך את כל ההרגל הזה למשהו הרבה יותר מעניין ומסוכן.
דמיינתי שאני מקבל הוראה להפעיל מצלמה באתר הזה כל יום לפחות 30 דקות.
אסור לי להעביר את המצלמה מיוזמתי אף פעם, אני צריך להישאר שם חשוף, זמין מוצג לרווחה, בפני כל מי שיבוא
רק פעם אחת ביום אני יכול להשתמש בכפתור "NEXT" ובגלל שזה רק פעם אחת זה צריך להיות בחוכמה
מלחשוב על זה עכשיו שוב, הלב שלי דופק.
כי זה בדיוק מה שאני עושה שם כבר ממילא, חושף את עצמי, מחכה שמישהו יראה אותי.
אבל הפעם, לא מתוך שעמום, אלא כי מישהו אמר שהגוף שלי שייך לו, ואני כמו כלי משחק בסיטואציה הזו
יש לי חבר מהכלוב שאני מתכתב איתו מידי פעם על כל הפנטזיות האלה שלי, שיתפתי אותו ברעיון. הוא אמר שזה דרך טובה למצוא אדון חדש.
אבל האמת, אני יודע שכל האדונים שהצליחו להיכנס לי באמת לראש לא הגיעו בגלל שהם היו הכי חתיכים בצט שהטריפו את המח שלי. הם הצליחו כי הם תפסו אותי חזק בראש, כי הם ידעו לייצר את המתח הזה, גרמו לי להרגיש שאני זקוק להכרה שלהם ... ואיך דבר כזה יכול להגיע מצט במצלמה
האתגר הזה מפחיד אותי קצת, וגם מחרמן אותי בו זמנית.
אבל אני לא רוצה לעשות את זה לבד. אני רוצה שהפקודה תבוא ממנו. אני רוצה שהוא יחליט שאני שם.
זה מרגיש לי חשוף מדי לכתוב את זה פה. מצד אחד אני מתרגש מהמחשבה, מצד שני אני מרגיש קצת פתטי שזה מה שמושך אותי. אבל ככה אני.
לא ממש מאורגן ומסודר הפעם אני יודע...
אבל זה מה יש
ובחייאת מזמן לא כתבתי פה, אז רק תראו אות חיים שאני אדע לחזור