עברו 17 שנים מאז שהייתי כאן לאחרונה…
יצא לכם לקרוא יומן ישן שכתבתם? אין הזוי מזה. אבל אחרי שיצאתי מהשוק הראשוני נדהמתי מכמה דברים.. פרטים בהמשך…
לפני 17 שנים הייתי בחורה בת 22 ששאלה כל כך הרבה שאלות, היתה עם כל כך הרבה פחדים ובעיקר לא הבינה למה היא קצת אחרת…חייתי בתוך מערבולת של הרצון לחיות לפי המוסכמות ולסמן v על כל מה ש״צריך״ להספיק ולהגיע אליו.
המערבולת הזו גרמה לי להדחיק, להרדים את היצר, את התאווה והתשוקה שבוערת בי.
הפנתי את האש שלי להספק מטורף- התחתנתי, הבאתי ילדים, בניתי קריירה, קניתי בית, טיילתי בעולם וסימנתי v על מלא דברים שרציתי להשיג.
מהמם נכון?
זהו, שאיפשהו אחרי 10 שנים הכל התפוצץ.
תשוקות ותאוות שהיו מאוחסנות יצאו לאויר העולם. מצאתי את עצמי רוצה וכמהה להרגיש שוב את ההערצה בעיניים, את החיבור בלי מילים לחוויות שמעוררות את הנשמה…
את האש הזו כלום כבר לא יכל לכבות.
בתוך התהליך גיליתי שאי אפשר לברוח ממי שאתה ושהחיים שלי יהיו מלאים רק כשאחבק ואעצים את האש שבתוכי.
הקריאה של הבלוג ההוא מפעם הציתה משהו נוסף, את החשק לפעול.. ועכשיו אין בי יותר פחדים, רק עוצמה נשית מתפרצת.
וזה מסוכן.. בשבילכם בעיקר(:
מתלבטת אם לשתף בדרך שלי כאן.. תעמדו בזה?(;
