סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

Life Is Bliss

כְּשֶׁהַחֵךְ טֶרֶם קָבַע אִם הַטַּעַם טוֹב אוֹ מַחְלִיא וְהַפֶּה נִפְתָּח שׁוּב וָשׁוּב לְהָכִיל
לפני 4 שנים. 5 במאי 2020 בשעה 5:00

עומדת במטבח. קוראת. 

פתאום זיכרון צף לו ממעמקי הסטורי בחזרה לגיל 16 כשנסעתי עם אבא לארה״ב. נאמר לי שזו מתנת יום הולדת אבל לדעתי יכולתי להבין שבבית שלנו אין מתנות כאלה. בקיצור, הם גילו שאני מעשנת גראס והחליטו שאבא יקח אותי איתו לחו״ל. וישמור אותי מהגראס וממשה השכן של נטאשה שהיה מבוגר ממני בכמה וכמה שנים והיה נותן לי לעשן כל הזמן. 

בקיצור, עצרנו אצל קרובים בניו יורק. קווינס כמובן. 

אני כמעט לא זוכרת כלום. הכל כבר נהיה חתיכות לא קשורות של דברים שאני זוכרת במעומעם. בחזרה למטבח, פתאום נזכרתי איך הייתי עולה לקומה של חדרי השינה ומחטטת להם בדברים כשהם לא היו בבית. פעם אחת הצצתי להם מתחת למיטה ומצאתי מלא מגזינים של פלייבוי. הם היו בגיל של ההורים שלי היום. נראה לי. בזמנו הם נחשבו בעיני מתים מהלכים. לא האמנתי אבל דמיינתי את הזקן הזה יושב עם הזין שלו ומפרק jeez על הערומות. דברים שלא ראיתי אבל אני לא יכולה לשכוח. 

אבל מה שבאמת רציתי לכתוב - אני לא בטוחה אם התקלחתי במקלחת שבחדר שלהם באותו היום ואם כן - הבאתי ביד? 

זאת אומרת עם הדוש. 

אני כמעט זוכרת. אבל לא בדיוק. 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י