לפני 4 שנים. 30 באוקטובר 2020 בשעה 0:02
למה דווקא היום. ל מ ה.
אני מלקקת את צוואר בקבוק היין. הזום בכלל לא מעניין.
שיעמום טוטאלי קולוסלי.
וכל מה שאני יכולה לחשוב עליו זו הזונה הזאת.
הגיע הזמן לסלוח לה?
לא.
האמת שבא לי לשנוא אותה שנאה עזה עד קץ הימים.
(תחסכו ממני את כל ענייני הסליחה והרעל בלה בלה בלה).
תמותי כלבה.
מוות יסורים.
אני תמיד תוהה אם ברגע האמת אדרוך לך על הראש או אושיט יד. יש מצב אמיתי מאוד שאמעך את הראש שלך כמו שמועכים ראש של מקק. אקשיב למפרקת שלך מאבדת מצורתה כמו לגו של ילד בן חמש.
תמותי. את והציצים המזויפים שלך.
את והשיער המודבק שלך.
את והריסים החצי תלושים.
את וגבות הדראג שלך.
פשוט תמותי.
כלבה בת כלבה.
רות עבור.
