לפני 3 שנים. 27 בפברואר 2021 בשעה 17:15
אני יודעת שמאוד קשה לאנשים להאמין שאני ביישנית.אפילו עד כאב. היכולת שלי להסתיר את החרדה הקיומית היא לא פחות מפנומנלית. ככה זה, כישרונית.
מצד אחד אני כל הזמן מתחבאת, מהכל מכולם.
עמוק מתחת לפני המים. מצד שני אני בפנטזיות על החיים מעל פני האדמה ולא סתם מעל פני האדמה, חולמת על החיים על ההר הכי גבוה שיש.
הכי גבוה שיש.
אני מניחה שזה חלק מהתהליך. החשיפה.
היום קיבלתי מנת חשיפה הוגנת (בקטע הכי טוב שיכול להיות) ואני לא יודעת איפה להתחבא.
שואלת את עצמי למה עשיתי את זה בשביל מה הוצאתי את הראש מהמחילה ומי לעזאזל אני חושבת שאני?
אז נראה לי שמותר לי לאכול קצת חרדה ולהשתולל מבפנים.
אני מתרגשת כמובן.
ועדיין, לא מרגישה אמיצה מספיק לשתף את ההישג בשום מקום. רק מול כמה אנשים באופן פרטי.
ובכן.
אמאל’ה 🙈