מישהי בפיסבוק שלי מעלה פוסט תלונה נגד המין הגברי בערך כל שעה. היא מחפשת לעצמה חתן ולא מבינה למה כל הגברים שהיא פוגשת הם שמנופובים חרמנים שמחפשים אמא שתעשה להם קבלת שבת כל שבוע ואם אפשר אז שגם תעביר סמרטוט ואם אפשר אז כל זה בזמן היא מוצצת.
עכשיו- אני לא נגד להתלונן. בכלל.
אבל מה עם קצת פיכחון? כאילו, למה את בכלל מגיעה למצב שאת מנהלת עם הקופים האלה שיחה?
אל תנהלי איתם שיחה. הנה. פתרתי לך את הבעיה.
אבל ככה זה כשאנחנו שונאת את עצמנו כל כך.
הפוטנציאל של כל פונה הופך לתפילת הודיה על זה שהם הואילו בטובם לירוק לכיווו שלנו. במיוחד ״החליפות״ ״הכוסונים״ ושאר מיני זיינים פתאטים שמתרגשים מעצמם מול בחורה חסרת ביטחון.
בואו תדברו איתי חמרים.
ואת - המקום שממנו את מחפשת חתן - עדיף שלא תמצאי.
למרות שאני מבינה שכרגע זה נראה כמו הפתרון לכל הבעיות.
תקשיבי לי. אני יודעת.
עצבנית.
