סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

Life Is Bliss

כְּשֶׁהַחֵךְ טֶרֶם קָבַע אִם הַטַּעַם טוֹב אוֹ מַחְלִיא וְהַפֶּה נִפְתָּח שׁוּב וָשׁוּב לְהָכִיל
לפני 3 שנים. 11 באוקטובר 2021 בשעה 4:37

אמנם נטרלת לי את הזיכרון ב emdr אבל היום הוא צף. 

פרווה. בתור משהו שכביכול לא קשור אליי. פתאום נזכרתי במטבח של יוסף. איך היינו יושבים ומדברים. ואיך העוזרת או המטפלת שלו (אני לא יודעת מה היא הייתה), הייתה מקנאה. לא בטוחה במה היא קינאה. 

אני זוכרת שכל הזמן תהיתי איך נראית הקומה העליונה של הבית שלו. אני לא זוכרת אם אי פעם עליתי למעלה או שרק דמיינתי איך הכל נראה שם. 

אני כבר לא יודעת אם הוא היה אמיתי. זאת אומרת. הוא היה אמיתי. אבל אולי את כל השאר דמיינתי. 

 

מדהים איך בסשן אחד אפשר למחוק הכל. 

זיכרון שרק המחשבה עליו הייתה מכניסה אותי לחרדה ובכי בלתי נשלטים. נמחק. אין יותר תגובה. וגם - אין יותר אפשרות לעבד. 

 

נמאס לי כבר מהתת מודע. 

 

ביי. 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י