אני ממש לא בן אדם של תמונות. אין לי תמונות של המשפחה בבית. בטח לא של ההורים שלי.
אבל יש לי תמונות של "דוד" גילברט ונורמה. ותמונה של אסתל והארי בסנטרל פארק בניו-יורק מלפני 65 שנים.
ארבעה מאסרי עולם. ארבעה מאסרי עולם ישבתי עליו. אם הייתי רוצחת ארבעה אנשים. הוא היה הגבר היחידי שהיה לי.
אהבת אותו? היה לך טוב? הוא היה אנוכי וחשב רק על עצמו. לא העזתי לשאול אותה אם היא פזלה הצידה. כמו הגברת הזקנה שפגשתי בפארק לפני שנה. סיפרה לי בגלוי שבעלה חלאת אדם וכמה טוב שיש גברים שאפשר להתנחם בהם.
"דוד" גילברט (לא היה הדוד שלי, ככה קראנו לו), היה נשוי לנורמה. הם הכירו כשכבר היו זקנים וחיו חיים שלמים עם בני זוג אחרים. הוא היה אלמן, היא הייתה אלמנה - והכירו בינהם. ומאז. בחיים שלי לא ראיתי שני אנשים שאוהבים אחד את השני כמו דוד גילברט ונורמה. כשאני חולמת על אהבה - אני מסתכלת בתמונות המעטות שהמשפחה שלו הואילה לתת לי אחרי מותו.
לפני שדוד גילברט מת, ביקרתי אותו בבית החולים. הוא ישן כשהגעתי ודיבר מתוך שינה. ישבתי בחדר והקשבתי לו ממלמל. זה היה אחרי מותה של נורמה וידענו שהוא הולך אחריה. כשהוא פקח את העיניים, אמרתי לו ששמעתי אותו מדבר מתוך שינה. דיווחתי לו שהוא נראה שמח ושאלתי אם הוא חלם על נורמה. החזקתי את היד המקומטת שלו הוא חייך מאוזן לאוזן ואמר. כן. נורמה. גם עכשיו אני דמעות. התמונה שלהם מוגנת מתחת לזכוכית על שולחן העבודה שלי. הם יפים ומחייכים. אפילו שלפני שהיא מתה היא נכנסה בו עם הרכב כשהיא נסעה ברוורס. הוא אהב אותה אפילו כשהוא נזקק להליכון בגללה. כשהוא עבר ניתוח בגללה. מה אכפת לו. הוא אהב את נורמה.
בחזרה לאסתל. אסתל גרה בדירה לבד. הארי בעלה מת לפני שנה. היה לו אלצהימר. כששאלתי אותה אם היה לה קשה כשהוא מת - היא ענתה: הוקל לי. לא בגלל שהוא היה חולה. פשוט הוקל לה שהוא איננו יותר. אבל מה נשאר לה בגיל 84?
ובכן, מה פשר כל סיפורי הסבתא האלה?
מחר אני הולכת לחזור בעקבותיי.
יש לי חברה. צעירונת. וכשאני מדברת איתה אני לא יכולה להכיל את עומק הטמטום שלה כשזה מגיע לנושא מסויים.
הפלא ופלא - אני בגילי המופלג - הפאסט פוורווארד שלה. בול אותו הדבר. רק שאפשר להוסיף לזה עומק טמטום בגלל השנים שיש לי עליה.
היום התחבאתי מהמטפלת. אני אספר לה - אחרי. אין מה לעשות. אלה הם חיי. ואני אנצח עם מה שיש לי. נראה לי. יש כל מיני תסריטים.
בכל אופן. המסקנה המתבקשת מהכתוב לעיל - אהבה. כן. על כל צורותיה. והעדרה. אמן.
