לפני 3 שנים. יום ראשון, 29 במאי 2022 בשעה 4:02
כשאת מבינה שהכל זמני והכל חולף. בעיקר הרגשות.
איך אמא זמן ואחות סבלנות עושות את עבודתן נאמנה.
ופתאום את קולטת שאת כבר לא ״רק״ חיה את החיים אלא כבר מסתכלת עליהם מהצד. על עצמך מהצד. על הכל. על כולם. מצמרר להבין שכל מי שאני מכירה פשוט לא יהיה פה ביום בהיר אחד. גם לא אני.
משבר קיומי רמה 85478942
הצילו.
אני לא מבינה איך אני אמורה להרגיש ככל שהזמן ושהותי מתקצרת וכולם מתים לי.
למישהו יש הוראות?