לא התאפקתי. שלחתי לו צילום מסך מתוך פרק 13 הגרפי.
בכל זאת, תכננו לקרא את הספר ביחד. או שזה היה האפרטיף לזיון? בכל מקרה. בחזרה לספר. עברתי על פרק ארבע עשרה. חמש עשרה. שש עשרה. ואיכשהו היד מצאה את דרכה לתחתונים. ליטפתי את שיער הערווה. הרבה זמן שלא התייחסתי לאסתטיקה של הכוס ובכללי נהייתי עצלנית בכל הנוגע לאחזקה שוטפת של אצבעות בכוס. הוויברטור ממכר.
הזמינות. המהירות. פאק. בחזרה לכוס. העברתי אצבעות על התחתונים. יש לי שיער ערווה רך. אפילו כשיש הרבה ממנו הוא כאילו רק פלומה נעימה. איזה חצי שעה מזמזתי לעצמי את השיערות עד שירדו התחתונים. שפשוף אנאלוגי. הרבה זמן לא היה. על הדרך נזכרתי באבוש. וגם במה שמו שהיה מחרמן אותי בסקס בטלפון. ואז בו. בבמאי. באיך הוא היה מכניס לי אצבעות לפה. בכזו תאווה. ותהיתי איך הלשון שלו הייתה מרגישה עכשיו בפתח של החור. איך הייתי מלקקת לו את הזיעה מהפנים. ואז הביצים הענקיות של סבאלה עלו למול עיני. וירד לי. כל כך ירד לי. לקח לי כמה דקות לרייר על האצבעות. התיאורים של נבוקוב - הינם תיאורים. אני רגילה לוויזואל פורנוגרפי. פאק שזה מתנה את האורגזמות. כמו הווברטור. בכל מקרה. דפקתי את עצמי טוב עם האצבעות עד שהכל בא אל מקומו. הביוץ הגיע לשיא. אני בחלומות שפרנק ימשיך לכתוב לי. אני רוצה שהוא יזיין אותי שוב.
