סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

Life Is Bliss

כְּשֶׁהַחֵךְ טֶרֶם קָבַע אִם הַטַּעַם טוֹב אוֹ מַחְלִיא וְהַפֶּה נִפְתָּח שׁוּב וָשׁוּב לְהָכִיל
לפני שנתיים. 16 בספטמבר 2022 בשעה 22:50

האטתי את הרכב וניסיתי לראות.

אותו גובה אותו סטייל חליפה אותם נעליים אותו שיער לבן אותם משקפיים. אותו סטייל הליכה.

אני לא מצליחה לראות את פרטי הפנים. צריכה לנהוג. 

האוטובוסים מסתירים. האנשים. המכוניות. סוף סוף פניתי. עצרתי. אורות אזהרה. מטה את הראש אחורה. מחכה שתחצה את הכביש. אני לא חושבת שזה אתה. אבל אולי כן. 

פתטיות. קווים לדמות. 

 

 

 

foxman084​(אחר) - הוא בא בסוף?
לפני שנתיים
mellory - לא.
לפני שנתיים
אדון חזק ומקועקע​(שולט) - אנושיות...קווים לדמותה
לפני שנתיים
mellory - ❤️
לפני שנתיים
Shish​(שולטת) - ולעשות את זה במדינה אחרת? או אחרי שכבר ידוע שזה לעולם לא יהיה הוא?
פאטתיות של לב האדם. זה הכל שם רגש נוזלי, זו לא מציאות שקיחה.
לפני שנתיים
mellory - איך תמיד יש לי חמלה לאחרים. רק לא לעצמי.
חיבוק❤️
לפני שנתיים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י