לפני שנתיים. 12 באוקטובר 2022 בשעה 5:19
חשבתי שהיא *כזאת* בגלל שהיא תחת העקב של אבא שלי.
בהס״כ הגיוני לחשוב ככה. רציתי שתהיה סיבה לאיך שהיא. לאיך שהיא לא.
אז הכל קשור להכל והכל משפיע על הכל.
ועכשיו, משיש לי בת משלי ודרכה ואיתה אני עוברת (ברטט) בכל תחנות הזמן כשאני בתפקידה של אימי. הקשה.
אני תוהה איך היא אף פעם לא באה בשבילי. לא תהתה. לא חיפשה. פשוט חיה את החיים שלה בניתוק רגשי מוחלט (שעליו חזרתי גם אני) .
למקרה שלא היה ברור - הדיכאון חוגג.
אני בעיצומו של אבֿל. ואף אחד ושום דבר לא גורם לי להרגיש יותר טוב.
להית׳
