לפני שנתיים. 23 באוקטובר 2022 בשעה 1:51
מצאתי משהו לשפר בעצמי.
בלי צחוק. זה אולי הדבר שהכי קשה לי להודות בו.
שאני באמת כזו. וכמה זה באמת פוגע באנשים מסביב.
כמה זה אוטומטי. וטבעי. הנשיכות האלה. הירידות האלה.
הו. אליס. איך לקח לי 12 שנים של אמהות להבין איך ואיפה בדיוק אני פוצעת את הילדים שלי. תמיד ידעתי שאני דופקת אותם יופי. אבל עם הידיעה הזו בא שק תירוצים. תמיד יש תירוצים. הם הקורבנות הישירים. וכל השאר פשוט קורבנות.
לפני שזה הופך לפוסט הלקאה עצמית - אני שמחה וגאה בעצמי על כך שסוף סוף יש לי את היכולת לראות להבין ולהודות. בפני עצמי.
וגם. למדתי למבחן הלא נכון 😂
ולמבחן הנכון - לא למדתי בכלל.
אבל היי. הכתה בי תובנה בת זונה.
וד״ר בת זונה הולכת להכשיל אותי מחר.
זהו.