לפני שנה. 4 בדצמבר 2022 בשעה 5:17
איך את יודעת שאת זקנה?
פתאום עולה זיכרון מהאוב. שכולל אותך. אותי. סוחבים כסאות מתקפלים אל החוף. מתפשטים. לגמרי. לא מורחים קרם הגנה. מעשנים גויינט ובוהים בים.
אני שומעת את הגלים.
רק שאני במיטה ותוהה מתי הלב שלי יפסיק לפעום וכמה מפחיד זה יהיה. כי בטוח אלוהים סידר לי מוות דרמטי.
אני סידרתי את כל הנזק המצטבר.
ואתה לא עונה לי. אולי אתה מת?
עשרים שנה אחרי. יש מצב לא רע.
