לפני שנה. 17 בדצמבר 2022 בשעה 7:07
מכלום.
לא יודעת בשביל מה אני כאן.
בשביל מה אני עושה את מה שאני עושה.
או כמו שטוני רובינס שגנב את זה ממה שמו אומר - אין לי את הלמה.
תכלס. לא בטוחה אפילו שזה היה סוגר לי את הפינה.
משבר קיומי שעולה דרגה.
לא מבינה למה. הכל.
אני. החיים. האנשים בחיים שלי.
הציפיה האינסופית לרגע שבו כל מה שאני יודעת ומכירה יתערער בצורה בלתי ניתנת לאיחוי. או אפילו הבנה.
אני לא מבינה שום דבר. כלום.
לא יודעת מה אני רוצה. ממי. מה אני מצפה.
מעצמי. מהעולם.
לא מבינה את התועלת.
לא מבינה את החוסר.
הפחד.
הגוף המתפורר.
הנפש הכביכול. מעניינת.
מה פה קורה פה?
ולמה אני מריחה פרחים רקובים?
כל זאת ועוד בביוץ של מלורי.
ביי.
