קשקשן. אעלק אני לא שם תמונות לא קשורות בטינדר שלי.
שמת תמונות מגיל 17 כשהפנים והגוף הדוקים ובאת לי דבע רחב חסר סטייל.
בכלל, אפשר לבקש מכם, הגברים - לא להגיע לדייט בנעלי ריצה? מה המחשבה מאחורי הלוּק הזה? אתם לא באולימפיאדה ו/או בחדר כושר.
בחזרה לדייט. מסתבר שעם קול סקסי לא הולכים רחוק.
ובכלל. נושא הפוסט הזה הוא סינון. נכון. מוקדם. מדוייק.
כששאלתי אותו עם כמה פגועות הוא נפגש מטינדר. תשובתו - עם אפס פגועות. כי הוא יודע לסנן אותן. נכון. מוקדם. מדוייק.
עכשיו, כל הסיפור הזה בעצם מלמד אותי על ערך הסינון בהתחלה.
אז התקשקשנו בטקסט איזה שבוע והוא הזמין אותי להפגש. נענתי. התרגש להודיע לי שהוא מגיע עד אלי, שעתיים נסיעה. כי. כמה לפגוש אותו במציאות כבר. אוקי. קשקשן.
בימים שלפני הפגישה הוא שולח לי קישור למסעדה, אני שמה בגוגל ומאשרת. הסתכלתי בתפריט. נראה נחמד.
בקיצור. מגיע עד אליי. אחרי שעתיים נסיעה. אני יורדת למטה ובשניה הראשונה מבינה שעשיתי טעות. אנוש. אבל אין לאן לברוח. חייבת להיות חמודה ומנומסת. כי.
נקודות לזכותו, פתח לי את הדלת לכרכרה.
מתחילים לנסוע ואני כבר במוּד עצבני. אבל מקשקשת מצידי. מנהלים שיחה. קולחת. מפה לשם. כמעט מגיעים למסעדה והוא שואל- את מוכנה למסעדה? אני עונה - כן. בטח.
למרות שעוד שניה הכליות שלי מתנגשות אחת בשניה.
יופי הוא עונה. תכף נאכל בחושך.
סליחה? בחושך?
אנחנו עוד שניה במסעדה אחרי דקות ארוכות של נסיעה.
כן. בחושך. זו מסעדת חושך 😂
זהו. מה יש להמשיך לכתוב?
לזכותו. הוא שלח לי את השם של המסעדה.
לזכותי - עשיתי גוגל.
נגדי - לא שמתי לב שזו מסעדת חושך.
אמרתי לו שאני מצטערת. אבל שאני לא מוכנה לסיטואציה.
ברצינות. שלא הבנתי נכון. ולא מתאים לי לשבת בחושך.
הוא משחק אותה קוּל. ואני אומרת לו - תראה אני לא רוצה להשמע גחמנית אבל לא ידעתי ולא הכנתי את עצמי למעמד.
וגם. פאק. שעה וחצי התארגנתי. התייפייפתי. התאפרתי. התלבשתי. באתי אה לה מקס - בשביל לשבת בחושך לשפוך על עצמי דברים? ל א.
וגם 2. ציינתי שזו פגישתנו הראשונה. מה ההגיון לשבת בחושך? כל הפואנטה להסתכל אחד על השני. לקרא שפת גוף. ואיך לא - לשפוט אחד את השני עד דק (אתה זה לא אמרתי לו רק לכם).
וגם3. ביקשתי שלפני שניסע למקום אחר, שיסיע אותי בבקשה הביתה. כי. אני צריכה משהו בבית. והאמת הייתה, שהייתי פשוט צריכה לצאת מהמחוך המגוחך שטחבתי את עצמי לתוכו. מפה לשם. הסיע. עליתי הביתה. תוך שתי דקות הייתי בחזרה ברכב. בדרכנו למסעדה אחרת.
הגענו. אני לא רעבה. מזמינים מְתַאֲבֵן. חולקים. אני מזמינה שתיה לא אלכוהולית. הוא מזמין בירה.
לארוחה הזמנתי מרק קטן (כאמור, לא רעבה) והוא מזמין סטייק. לבריאות.
מקשקשים. מסיימים לאכול. מגיע חשבון. אחד. הוא מוציא כרטיס. אני מושיטה את היד לתיק. ואז לארנק. אני לא רואה שהוא מתנגד. שמה כרטיס. מה שנקרא. חצי. חצי. 😂
מסיע אותי הביתה. ממשיכים לקשקש ברכב. נימוס נטו.
באה להפרד ממנו והחצוף הכין את עצמו לנשיקה.
איחלתי לו לילה טוב. עליתי הביתה.
ושמחתי שהוא גר שעתיים מרחק נסיעה ממני.
שלחתי לו הודעה - הודיתי לו שהגיע כל הדרך עד אלי והתנצלתי על חוסר ההבנה לגבי המסעדה שינהג בזהירות וחלומות נעימים.
בבוקר התעוררתי לאנמאטש.
אלוהיי🤦♀️
