לפני שנה. 12 בינואר 2023 בשעה 4:46
אני יודעת שבזמן האחרון הבלוג שלי הפך ליומנה של בריג׳יט.
ואפילו לי נמאס קצת מעצמי בביצת הדייטינג.
אבל. אני מרשה לעצמי עוד דייט. אחד.
כואב לי ועצוב לי בנשמה וזו מצווה להיות שמח.
אז אחרי שלוש שעות שיחה הכל כמעט בוודאות לא יחזיק במציאות. אבל אני נותנת לעצמי כף על הפתיחות והאומץ.
על ההעזה. כי. כי. למה לא. אולי זה בדיוק מה שאני צריכה.
מצחיק לי את השחלות. מצד שני גם מר קבלן הצחיק לי את השחלות עד שגיליתי ממש במקרה שהוא אלכוהוליסט שאפילו לא מסתיר את זה.
אבל די עם ההפכפכות הפנימית הזאת.
מה הכי גרוע שיכול להיות?
יהיה לי טוב?
בהחלט אופציה נוראית לכל הדעות.
ביי
