יש משהו מרגש בפגישה עם אדם זר.
נפגשנו בכניסה למלון. הוא נכנס לרכב וירדנו לחניון.
מכירים את אלה שהתמונות לא עושות עמם חסד? שהם הרבה יותר במציאות? אמא. יש דברים שאי אפשר לראות בתמונה.
בכל מקרה. עלינו לשבת בלובי. בפלירט של החיים. פגישה ראשונה. וכנראה אחרונה. שאלתי אותו איך החדרים במלון?
הוא ענה - את תראי בעצמך. אני גיחחתי. בקול. מקשקשים.
ואז בלי שום סיכה. בכל זאת - אנחנו על זמן מוגבל (הוא עולה על מטוס עוד כמה שעות) - הוא יורה - רוצה לעלות לחדר שלי להתמזמז? גיחחתי עוד קצת. והסכמתי בגיחוחים ודילוגים לעבר החדר. מסדרונות של מלונות. תמיד זורקים אותי למחשבות עליך. שבע שנים של התגנבויות. מסדרונות. מיטות.
נכנסנו לחדר. מזגן. סגרנו את הדלת. יש לו ריח טוב. וטעם - של מסטיק. כנראה שהוא התכונן לרגע הזה מבעוד מועד.
מזמוזים מעל הבגדים. הוא נשכב עלי. המשקל שלו עלי כמו שמיכה כבדה. הוא שואל אם אני נמחצת תחת כובד משקלו.
אני מחייכת. ומבייצת. מרגישה את התחתונים נרטבים.
כל המטר תשעים שלו משתפשפים על המטר וחצי שלי.
כמה זמן אף אחד לא נגע בי. מפברואר ליתר דיוק.
ביקשתי שירד ממני. ועליתי עליו. דמיינתי את עצמי רוכבת עליו לעבר אופק האורגזמות. ירדתי ממנו ונשכבתי על ידו.
אמרתי לו שכייף לי. מאוד. אבל לא מעניין אותי סקס למען סקס. ושלא יקח אל זה אישית. כי הוא ממש מחרמן.
הלכתי לשירותים לנגב את עצמי. התיישבתי על האסלה. אסלה. מלון. נזרקתי לפעם שהשתנת עלי לפני שזיינת אותי. הפרשתי עוד קצת מיץ מהכוס המתוק שלי. כל הזמן הסתכלתי על הדלת ותהיתי אם הוא יכנס ויאנוס אותי. בכל זאת זר.
חזרתי למיטה.
קשקשנו עוד קצת. התחרמנו עוד קצת. והגיע הזמן לעזוב. בדרך לחניון, הוא הניח את היד שלו על הראש שלי במין ליטוף מתוק. נפרדנו. הלך לדרכו. ביי ביי זר סקסי.
ביום ראשון דייט עם הזקן.
